|
 176982895 theallseyingeye
  
יצא לעולם ואף אחד לא ידע מדוע
יצא לעולם וחשבו זה כבר ידוע
עצוב לי פה לבד וכואב לי שם בלב
אין לי אף אחד לא אף איש אוהב
הנשמה כה רחוקה הכל כן שוב גודל
רק אני נשאר לבד ואין לי איש אחר
|
לקום כשעוד חושך ששחור בעיניים
לנסות איכשהו להחזיק על הרגליים
אומר תמיד חלמתי קרבי להיות
עכשיו רק נשאר לבכות בלילות
|
חייל בצבא אלוהים כך אמרו אחרי שהלכת
עדיין לא הפסיקו הדמעות וכבר מצבה על ראשך הנחת
|
בונה את חיי שוב הכל מחדש
מחפש חלקים משאריות המקדש
אולי הפעם אבנה עוד חומה
כדי שלא תשבר שתבוא המכה
|
מסתכל לשמים מחפש ת'תקווה
שואל שוב אותו למה לקח לי אותה
שבר לי את הלב הרס לי את החיים
החביא הוא אותה במקום מבטחים
|
הרוח המנשבת המים הזורמים
הימים שעברו ואנו כך משתנים
העלים שברוח הנושרים מהעץ
השמחה שדעכה כאשר ליבי התנתץ
|
הגענו לפה לפני 60 שנה
ראינו וקלטנו שאין פה מדינה
נלחמנו בנינו ועובדה שכן היינו
לחמנו על מדינה שבכלל עוד לא ראינו
|
מחכה רק לרגע שבוא אוכל לראות
לחבק אותך אחי להפסיק ולא לבכות
אמא עוד בהלם אבא לא בוכה
ואני בחדר יושב ואותך אני'לא רואה
|
הוא לקח לי אותך ביום אחד בהיר
תוך שניה לפתע פתאום לא נהיה לי אויר
הוא לקח לי ת'חמצן, ת'אויר לנשימה
והעלים את פנייך החודרות לנשמה
|
מתגעגע לאהבת אמת
אני אוהב אותך באמת
מתגעגע שתהיי רק איתי
את ולא אחרת, אהובתי
|
שאוכל שוב להרגיש את החום את האהבה
לגעת בך שוב, ולראות אותך, יפה
אך עד אז כל שנשאר לי הוא פשוט לכתוב
להמשיך לחכות לך ובזמן הזה לאהוב
|
פגשתי בה קטנה בלי כנפיים
מלאך שאלוהים הוריד מן השמיים
מדוע ולמה זאת לא אדע
שאלתי את אלוהים אך הוא לא ענה
|
בורח מן הלילה בורח מן היום
נודד לי שוב בדרך, מחפש מקום מסתור
מכל קרן של שמש מכל צללית אפלה
כשאת עזבת אותי השארת אותי עם הדממה
|
החיים שלנו היו תמיד גבעה
חיינו העצובים מתשלבים עם הדממה
עוברת לה גברת ועוד ילדה בוכה
צועקים פתאום שוב: "היי הנה המשטרה"
|
עכשיו את איתי ואני כותב את השיר
חושב רק עלייך על הרגעים היפים
ממש לא משנה לי למה ואיך
רק שתזכרי אותי כי אני לא אשכחך
|
את, כן את שנכנסת לנשמתי
את כן את החצי השני
נכנסת פנימה ולא הבנתי למה
נכנסת פנימה עמוק יותר והלאה
אהבתי אותך אהבה משונה
לא אהבת חברים
אלא אהבת נשמה
|
לעולם לא נשכח את הנותרים מאחור
קולם שוב זועק עמוק מן השחור
דמותם מהלכת מצדדת בליבי
בהם גם אתה גם אתה ידידי
|
מחפש תת'שובה ולא מוצא בספרים
הלב אומר תחפש בצללים
החושך הקודר שמתחבאת בו
הלילה החודר שאת נמצאת בו
|
עכשיו אני יושב וכותב לי פה לבד
כותב את המילים שנכתבות לבד לבד
יוצאות לי מהלב מוציאות את הנשמה
אותי את כבר שכחת נעלמת אל הדממה
|
המסדרונות האפלים
המסדרונות החשוכים
המסדרונות בהם מפחד אני לעבור
המסדרונות בהם נעלמת כל טיפת אור
|
כמה עוד נמשיך לשלום כך לחכות
מדוע לא נפסיק כי כבר די למלחמות
כמה עוד נמשיך לתת לאמא כך לבכות
מדוע לא נפסיק להתנהג כמו חיות
|
יושב לו ילד וחושב לו על ילדה
על הצחוק על החיוך על לאן שהיא נעלמה
יושב לו ילד וחושב לו על ילדה
חשב וחשב אך היא כבר הלכה
|
כואב לי
והכאב רק מתפשט
לובש צורה מחדש
את צורת החיים שלי
|
שמך הוא כתובת הכתובה בכוכבים
מאז שהלכת השמיים חשוכים
ישנו רק ירח עצוב ולבן
יודע אני רגשו כמו לב מאובן
|
למה מגעך כה חסר לי בלילה?
למה שפתייך נושקות לי מלמעלה?
למה עזבת אותי בלי להשאיר שום סימן?
את עכשיו ישנה ואני בוכה לי כאן
|
מהו החיוך שלי אתם לא מבינים
החיוך שלי זה סתם עוד פנים עצובים
חושבים הוא מחייך הכל שמייח לו בלב
אבל לא רואים את הבפנים, את מה שבאמת כואב
חושב הוא צוחק ושמייח לו בפנים
אבל לא רואים (את מה) שהפנים שלו בוכים
|
אולי תגרום לתאונות להפסיק
או אולי לפחות את הכביש להחליק
אני לא מתלונן אני יודע שמגיע
אבל למה התינוק הוא רק עכשיו הגיע
למה החייל ששומר על ארצנו
ניצב הוא איתן נלחם על כבודנו
|
הגשם עוד זולג הבטון עדיין קר
אמא שוב תבוא לבקר אותי מחר
כל דמעה שזולגת מחלחלת כה עמוק
אמא מצטער אבל נשבעתי שם לשתוק
|
מאוהב בך עד כלות נשמתי
ועד נשימתי האחרונה אמשיך לאהוב
מאוהב בך עד הירח שמעל
ואותך עוד אוהב גם עד אין סוף
|
לקום בבוקר ולדעת שאת עם אחר
עם צאת החמה בלעדייך להתעורר
ללכת לישון ולחשוב שוב עלייך
לחשוב שאני לא אהיה לצידך
|
שואל אותה ילדה, מדוע לך לבכות
קח נא את נפשי נמאס לי כבר לחיות
נשברתי אל מולה לא יכלתי זאת לשאת
מולי היא נשברה לא ידעתי מה לתת
|
השיר נכתב בשבילך יפתי
כמו הגאות והשפל שוב תהיי את שלי
אך זאת לא אדע איך ומתי
אל תחכי לי ילדה, אוהבתך לנצח אז דיי
|
עובר לו הזמן מתקתק השעון
כרגיל על מדים לא מצליח לישון
המבט החיוך הנשיקה הקטנה
החיבוק האוהב בסימטאות המלחמה
|
נסגור את השיר עם הרבה חיוך וצחוק
ותחייכי שאת קוראת את זה גם אם אני רחוק
זהו אני מאושר עכשיו את מחייכת
אוהב אני אותך ילדתי כי את המיודעת
|
מסתכל בחלון ורואה ציפורים
שומע אנשים הולכים ושמחים
מביט בתקרה שלי וחושב
מי אתה, אחי? ולמה לי כואב?
|
כל חיי רציתי לעשות רק טוב
כל חיי רציתי פשוט סתם לאהוב
רציתי לחייך, לצחוק, להזיל עוד דמעה
אך מדוע אלוהים לקח את מה שברא
|
עוד מעט גומר בצפר הולך להיות חייל, רוצה קרבי הכי אחי אצלנו
זה מקובל
שחררו קצת את הלחץ תראו את החיים, לא עשרות לא מאיות לא יעזרו
לי בשטחים
תודה אבא אמא, באמת זה די מובן, אבל את העתיד שלי אני בחרתי
והוא כאן
|
עכישו אני פה כותב את השיר
עכשיו אני פה מדמיין את התווים
עכשיו אני פה חושב על הזמנים
עכשיו אני פה והזמנים משתנים
|
נופלים על חומותיה
מתנפצים אל מול התקווה
החיילים שרים זאת עלייה
ונותנים את דמם לבטחה
|
שואל גם אותו במרומים שם למעלה
מדוע וויתרת ונתת לו להמשיך הלאה
ואז הבנתי שהשאלה כה פשוטה
למעלה יש שלום ופה רק מלחמה
|
השיר הזה לא להלחנה ולשירה
השיר הזה הוא כדי שתבינו את הכוונה
שכותבים שיר תקראו בין השורות
כי השורות הם רק תווים פשוטים למנגינות
אז אם ברצונכם להבין את השיר
תקראו בין לבין ועל זהו החמשיר
|
|
|
קיבלתי שי לחג.
סלסלת דוחן.
שנה שתים-עשרה
ברציפות.
אין להם אלוהים
אלה, בוועד.
אפרוח ורוד |
|
