כבר מזמן הוא למד להדחיק את המחשבות, ובכל זאת הוא עדיין ממלמל
את השורה הזאת. בהתחלה הן היו תוקפות אותו, לא מניחות לו,
משכנעות אותו, עוצרות אותו - אז הוא היה ממלמל, בקול חלוש
ועייף "לא לעצור... רק ללכת..." והיה מרים את ראשו, מסתכל על
הנוף, על מה שיפה באמת ו
|
