|
..... השנה 1979, הוא נולד.
מה אומר עליו שעוד לא נאמר על הבחור.
קודם כל הוא אדם.
למרות שיש שחולקים עליו.
הוא אדם שגילה שכגודל הציפיות גודל האכזבות,
שיצר האדם רע מנעוריו,
שמה שלא הורג מחשל,
שמה שהורג מחשל את אימא,
ושורד מי שמסתגל הכי מהר לשינויים...
כי כל יום שעובר לא חוזר.
אחד שזוכר את איוב.
אחד שחושב שמה שקרה ,קרה.
ומה שיקרה יקרה בגלל שהוא צריך לקרות.
שלחץ זה מה שהופך פחם ליהלום,
אך יותר מידי לחץ יפוצף את הפחם.
שבסופו של דבר הכל מסתדר לטובה.
אחד שמנסה לחיות את הרגע.
אחד עם סבלנות וגריז שאת העולם יזיז.
אחד שיודע שיש הבדל בין לדעת את הדרך הנכונה לבין
ללכת אותה.
אך למרות זאת הוא מידי פעם נזכר שחשוב גם לחייך.
כי הוא אומיד. אומיד יש רק אחד.
כדי לא לשעמם את כולכם
המלצת הקהל (לפי תגובות וציונים -ממוצא 4 וצפונה):
פלסטי: המבט של מורן, ספר פתוח, המבט, ספקות
,פסטיבל האורות הסיני- תאומים.
היופי שבנעורים, שלג בחרמון, לונדון -
בקינגהם.
כתיבה: חודשים של שתיקה, מילדות לתמימות, הקפה של
הבוקר.
נ.ב "פסטיבל האורות - תאומים" עבר שינוי
מומלץ לחזור ולצפות בו. (31.8.02 ). (צילומי לילה
אוטנטיים ללא עריכה בפוטושופ).
יצירות מאורכבות:
הם שם בגלל שהם כמו יומן פרטי שלי. לרוב היצירות שם
אין משמעות למי שלא מכיר אותי. יש להוסיף שהעפתי
יצירות שלא זכו להצלחה ישר לארכיון כדי למקד את
תשומת ליבו של המבקר באתר ליצירות בעלות הציונים הכי
גבוהים.
" אל תדאג, אימא תבוא לקחת אותך , יהיה בסדר..."
אימא הבטיחה לי שיהיה אחרת. שהפעם יהיה שונה.
|
ישנם רגעים של יאוש
בין תקווה לחוסר וודאות
שלא עוזבים אותך.
|
אתה יודע, באותו היום התוכחתי עם אלוהים למה הוא נתן לזה
לקרות, איך הוא בא כמו טורח לוקח ובורח - אבל הוא פחדן לא
רוצה
לדבר , שלא תחשוב שויתרתי לו , צעקתי וצעקתי ,והוא שמע , אני
יודע שהוא שמע ,אבל הוא לא ענה , נחבא אל הכלים, השאיר אותי
לבד עם יגוני.
|
צהובה ישאל במבט סקפטי מקניט: "למה?". כחולה יתייאש עוד לפני
שהוא התחיל. "מה?! אני דפוק?! לחפש חתול שחור בחדר חשוך? הרי
אני עיוור?!" (עוד סיפרו לו, אפילו, שהחתול יצא. אבל זה לא
משנה, כי הליצן לא הבין שלא משנה שהחדר חשוך, הרי הוא עיוור).
|
כל פעם שאני מתיישב לכתוב, ישר אני מתחיל שורה של שלמה ארצי.
כל פעם מפתיע מחדש, איך הרעיון המקורי זורם אצלי, תוך כדי
כתיבה, ולא תוך כדי חיפוש אחריו. כל חיי חלמתי חלומות, רדפתי
אחריהם, רק כדי לגלות שהם ממש לא כמו שציפיתי, אלא הרבה יותר
מזה.
|
כך התחילה משימת סיור שיגרתית בבית הזונות המקומי.
|
1. כל יום שעובר לא חוזר
2. מישהו פעם אמר לי ש"לא" זה גם תשובה
3. shit happens, but then again things happen
4. מה שעולה חינם שווה חינם
|
כשהיא הייתה נכנסת לחדר, הילה הייתה זוהרת מסביבה ומאירה את
החדר. משום מה, אף אחד לא ראה את ההילה שמסביבה, כי כולם
המשיכו בשלהם כאילו מלאכים עוצרים לבקר אותם כל שני וחמישי.
|
שוב התקשרת.
צלצול טלפוני שאפילו מאוס על הקורא הנוכחי.
אבל עניתי. כי אני ילד טוב.
|
חודשים של שתיקה.
צלצול טלפוני.
דיברנו.
נפגשנו.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
"אמא, אני חושב
שראיתי פטריה"
איטו הישוגי
מספר על
זכרונותיו
מהירושימה, 1945 |
|