[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
פארודיה
בצעד יוצא דופן יצאנו
אני וכלבי
בקפסולה עתידנית לגלות חיים תבוניים בגלקסיה

דצמבר בא והלך
ואת נשארת
ואני נשארתי
וכל החודשים שבאו אחריו באו והלכו

אלגיה
באותה שעה נמזגה עצבותך סופית לתוך עצבותי המוכרת. אמור מעתה
בצער כפול מודה אני
לפנייך

קצרצר
בשבע בדיוק ילבינו השערות
ימלא כל הדף עצמות מלבינות.

תחושתי
בתוך פי מונח גלעין שחור.
אבלענו - אחנק
אפתח את פי - ייצאו להן לשונות האש השחורות
ויבלעוני על קירבי.

הזמן הוא לס
זורם לפי תיאוריה חדשנית הניתנת להוכחה
רקורסיבית.

ערפילי
תמיד היתה אותה דרמסלה ניבטת בחלון עינך
זו שמעצמן התחילו אותיותיה ליהגות
והנה היא צפה מתגשמת לאטה במרחק נשימתך

קצרצר
להר הרצל יש הר-הרצל על שמו.
מה כבר צריך לעשות כדי שיהיה לך הר על שמך

תחושתי
גלים בשני אוקיינוסים זרים נשברים
גב אל גב
מקיאים עצמם ללא חוף.

מצב
תמיד היתה סצינת הסיום מלווה ברוח גרגרית עפרורית פורחת אבק
לבן נסוג לתוך לבן dissolve אפיני ישר אל תוך הכותרות

שואה
דימוטיקה קראו לה יהודיה בחיבה לדינית -
תורכיה יוון תורכיה למי איכפת, כדרך השיגרה היו
בואנוס ג'ודיאוס משכימים לסליחות
בפני מי שעתיד לאדותם.

קצרצר
אין עוד צורך להתעלם בדיסקרטיות ממבטו
האלכסוני של עצמך האורב למבטך

מעכשיו נותר רק לכבד בחושך את בדידי החושך
לא לשכוח להשלים עם צניפת המאפליה

הרהור
כלח -
זה להיות רק
משהו שתמיד אובד על משהו
או על מישהו
וזהו.

נוסטלגיה
הסונאר קלט אותות של
מצוקה עוברית.
"ביפ-ביפ" פירושו S.O.S
הסביר הבייבי-סיטר

יחסים
מיס מניפני הזדקנה בכיכר, הו ג'יימס
מרקידה את שיניה נוכח אברך המתוח
מה נאוו עלומיך יוליכו
שולל עלמות פתיות לרוב

מה נעשה אמרת
כשהרוח פרעה פרעה בסדינים
מה נעשה כשלא נוכל לראותנו עוד
אלא מעורפנו

נוסטלגיה
עקבות
ילדות
בחול
צרובות
בלס
משפכים
חרותים

הרהור
כיור האמבטיה סובל הכל
אוהב הוא במיוחד את נוזלי הגוף

אכזבה
בלילות תמיד הייתי עפה מתוך הרגל
חגה מתרוממת בכבדות מדוושת רגליי בהילוך ראשון
היום כעת מיד הנה זה מתגשם הנה זה בא
סוף סוף הנה אני באמת מרחפת בקלילות אד ממריא

גורל
שים לב כיצד הפצצות חולפות תמיד
דרך הרעפים לעליית-הגג

אימת הנצח לא מפחידה אותי
כלל אמר חישייבש
שנים תנקופנה לגילוי
האש.

אלגיה
התיבה המזמרת
עדיין נוצרת במעומעם איזה מרש חתונה לכאורה

קצרצר
כשיש לך פנאי אתה רשאי
לגדל אזורי מצוקה

הרהור
קו פרקטלי שברירי ללא שם
משרטט את גבולות הויתור בין הקיים לאפשרי.

תחושתי
ברבות הימים יתוסף עוד קו-חיים אלחושי למתאר
האבן הלבנה המתפוררת במגע
או בניחוש.

נוסטלגיה
בעשר עשרים וחמש בדיוק פרצה ההפסקה הגדולה ונעשיתי אלוף
האלופים
באחת עשרה הברזתי משעורים נעשיתי מסמר הערב מזמזתי את המורות

סוריאליזם
רבי חנא לא היה מהלך
אלא בשנתו ויש אומרים: בחלומו

תחושתי
כעת כבר לא נוכל לדעת בין טל ומטר את אומרת
מדוע הנחת לטל להתייבש מבלי
למנות את הטיפות

גורל
אין לך אישור להיות
גדול כל כך, הודעתי לעכביש
רגע לפני שמחצתי אותו בנעלי.

הרהור
אבל הן העלו אבק ושכבה עבה של אדישות וקורים .לכאורה
נדמה שהכל יישמר חדש כפי שהכרת

אינטרוספקטיבי
שמות חיבה
מפורשים רבים קראתי הלילה לדרך
כינויים עלומים לאין ספור מחזיר לי מד הקצב הפנימי - תיק-תק


לרשימת יצירות הצילום החדשות
מעובד דיגיטלית
אל היצירה
עיבוד בפוטושופ לצילום פילם

סידרה
אל היצירה
סידרת צילומים בפילם 400 אסא

צמד תמונות
אל היצירה
צילום בפילם 400 אסא במצלמת קאנון.

צבע
אל היצירה
צילום על פילם 400 אסא ללא פלש




אני לא רוקד(ת)
כשעצוב?


תרומה לבמה





יוצר מס' 66358. בבמה מאז 27/4/06 13:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאודי אלקבץ
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה