|
כותב פרסומות בשביל הפרנסה,כותב סיפורים ושירים
מהחוסר ברירה. מכתב שכתב אל האושר חזר,בגלל שהכתובת
הייתה על הקיר.
ב-96 הוציא לאור ספר שירים,אבל בגלל שהאור במדינה
שלנו חזק מדי,הוא החזיר אותו לחושך.
חלפתי דרך רוחות הרפאים שעזבו את השם שלהם ובעטתי באבן
|
הוא נכנס אחרי הביתה, מכשכש שלום לאישתי...
|
גם כשהשדיים שלה הציצו מבעד לשמיכה, והמבט החולמני שלה ליטף
אותי, גם כשהמגע הממגנט של פיה שאב אותי אל מעבר לחדר הזה,
מעבר למדינה המזויינת הזו. גם שם כשפגשתי חייזר בלונדיני אוכל
פאלאפל בטריבונה של החללית ליד הבסטה של האבטיחים של ציון, גם
כשהחייזר שאל אותי מה
|
הסתכלתי עליה מבעד לחושך שבעיניים, איבדתי את תחושת הכיוון,
ואיבוד תחושת הכיוון הפך לתחושת איבוד כיוון
|
"אם לא תפסיק אני עוזבת עכשיו ולא חוזרת" היא כבר התחילה לארוז
את הכנפיים.
|
שישים שניות חלפו, הוא השתחרר,
אני נכנסתי.
|
בוא רגע, אני חייב לתת לך חיבוק
זה חסר לי בעצמות
|
כבר שבועיים
שאני מתפלל אלייך
|
לפעמים, בשאון המבטים,
כושל בכוחותיי האחרונים
|
קרעתי בנפשי בראתי לי אישה
|
שניה אחת לפני שלשונך
דוחקת בי לצאת
|
אני יודע שאת נמשכת לזין שלי כמו לכסף,
זה בסדר, מקובל עלי-
הישעני על הכרית האדומה
פסקי רגליים
|
רעד קל של נינוחות ורוק על הכרית
|
תראי כמה תשוקה, בואי נתקרב,
זה בסדר להסתכל על עצמנו.
|
גופי נטוש בהפקרות
לאן את מובילה?
|
מילים הן האויב הכי גדול שלך, תיזהר לא להתנגש בהן,
עצום את האוזניים.
|
|
|
בחמש קם צייד,
כיבה את השעון
והמשיך לישון... |
|
