|
הוא אהב אותה
אהבה בלתי ממומשת
כמו דון קישוט את דולצ'יניה
|
ילד קטן
נם
וקרן אור משתעשעת
בתלתליו הכהים
|
מה תאמר הציפור הפצועה לפוצעה,
לפוצעה מה תאמר?
|
רוצה הביתה
אל אמא
כמו פעם כשהייתי קטנה
|
ובאופן מוזר
לא שמעתי אותך
סוגר את הדלת
|
הזמן הצהיב
ויחד עמו התמונות הישנות באלבום
גם החדות קהתה
ומרד הנעורים אינו עוד אדום כמו פעם.
גם רקותינו האפירו
ללא תקנה
|
ועל ההר הזה בתוך החורש
ארגתי לי חיים בחוט שני
אך הם אינם
ואין תחליף לזה האושר
|
ילדים במדים
יושבים על מצבות ובוכים
ילדים של אמא
מוחים דמעות בכומתה אדומה
|
את שתקת
השפלת מבט
לא פסקת מלכת
|
והיה כי תם היום
והיה כי בא הלילה,
רוח סתיו ליטפה אותי
ונשמה לאט
|
לפני שהשיכחה
תצל את הפינות הרכות ביישותנו
|
כי שם
בצריף המתקלף
נצרבה התודעה
בחום הקיץ, עם ריח הקוצים
|
הפנסים
כבו באמצע הלילה
ולא נותר אלא
לומר שלום
כי לא ניתן יותר
|
קמטים
קמטים קטנים מצטלבים
קמטים עדינים מרושתים
אומרים: "שלום!"
|
קנאה
אינה חיה ירוקת עין
אינה כאב פולח
אינה שורש בן אלף זרועות
|
ברוח סתיו
נישאו דבריך
אינם שבים
|
כי שם
בצריף המתקלף
נצרבה התודעה
בחום הקיץ, עם ריח הקוצים
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
חייבים לכתוב פה
משהו מתחכם
ומצחיק?
אני לא יכולה
לכתוב שהכלב שלי
מת היום וכואב
לי?
ואם אני ממש
רוצה להכריז על
זה לעולם כדי
שיעמדו איתי דקת
דומייה?
זה חשוב לי, אתם
יודעים...
אז רק שתדעו
שהכלב שלי מת!
וזה בכלל לא
אמור להיות
מתחכם או מצחיק! |
|
