|
היער הזה כל כך מזכיר לי את היער של הילדות שלי. הריח, המראות,
הרשרוש של העצים הגבוהים, המתחרים מי יגיע ראשון עד השמש. הוא
תמיד נתן לי הרגשה של שקט ושלווה. מעניין מה הם הרגישו, אלה
שמתחת לרגליי.
|
חיים הם קוביה מלאת צלילים: שפשוף מהיר של הנעליים שלי באספלט.
שיחה נלהבת של האנשים מהספסל. בכי צועק של הילד בחצר. סירנת
אמבולנס ברקע. צפצוף קצבי של הממטרות. דיבור מהיר מהטלוויזיה
בקומה הראשונה.
|
|
|
אני משוכנעת
שכאשר יופיע
הקמט הראשון על
פני,
אדע להפוך
אותו לגומת חן
-
בחיוך.
אחר כך אפצה את
עצמי בנתוח
קיצור קיבה, או
משהו
צפיחית בדבש
קווים לדמותה |
|
