|
והנה אור זרקורים, זה קורה רק פעם בחיים
אני מרחף ורואה איך למטה רוצח תופסים,
עשן די סמיך יוצר מנהרה והאור שבסוף קורא לי תמשיך.
|
לא אלילה
כבר לא קיימת
את המצאה
כי אין מושלמת
|
בסמינר המוות לא דיברו על כאב,
אני עוזב, אני, אומר בלב
|
לא ניתן לצבוע עולם יותר ממה שהוא צבוע
לרגע משענת-לרגע רעוע
אמרו יהיה בסדר, בעיניי זה תמוה
צל מסתיר לי שלום ומקומו לא ידוע.
|
שלחת לי נר, אומר יפה-אשקר
אך תמיד העיקר הכוונה,
היא שכבה עם אחר, לא איתך-לא יותר
ובכלל שכבה עם כל המדינה.
|
המוסיקה נגמרה, אך הוא עדיין רוקד
הקצב שאת כולנו מאחד,
הוא עומד ופתאום נזכר
היא הלכה , היא עזבה
ומה לו נישאר...
|
זה הצחוק שרק אתה וחבר שלך מבינים.
זה המבט החטוף שקיבלתי אתמול מיפיפיה בפאב.
זה להשאר לעמוד בגשם עם טעם שפתיים.
|
כוכב קטן פשוט ונוצץ שהפך למריונטה של אלוהים
הוא צועק והוא שותק ורק כשמחייך אלוהים מאזין
|
לא יודע ולכן זה לא כואב, תמיד חשבת שמסביבך העולם מסתובב.
עכשיו אני בחוטים מושך, איתך גמרתי ולא רק בתוכך
|
נשאתי אותה אל המישור האירוטי במוחי כמעיין בוחן עד היכן היא
תישאר איתי.
גלים של תשוקה אליה, עוברים כשהיא עוברת. לפתע החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי כה פשוטה היא, כה טהורה, כך שלאף מחשבה אין
כאן משמעות.
|
נאמן דעת מסומם - לו חרקו ציריות
גם בריחה ממציאות לא פותחת דלתות
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
