|
בעיניים פסיכיות דומעות ,קורעות את האור ושוזרות את
החושך ,ברעד כתפיים אשר לא מרפה ,ועוויתות ברגליים
אשר אינן פוסקות ,בשיער יבש ולא מסורק ,בשפתיים
רועדות עם כתמי ניקוטין וקפה ,מחזיקה בסיגריה שפסקה
מלהיות מועילה ,או דולקת-
היא חייכה.
היא נכנעה וניצחה בו זמנית.
היא...
פסקה.
Poor Little Alfie Trying To Draw
Poor Little Alfie Trying To Sleep
Poor Little Alfie Trying To Think
עולם. עולם של בדולח. תמיד ידעתי רק בדולח. בדולח בדולח
בדולח.
חיים קטנים של בדולח ,תנועה אחת לא נכונה...
|
לפחות פעמיים בשבוע לפחות אני נפגשת איתה.
לי זה בחינם כי אנחנו מכירות מילדות ,אז היא עושה לי טובה.
אנחנו יושבות ,שותות קפה מר במיוחד ,כמו ששתינו אוהבות
,מרירות.
|
למי הלגיטימציה להעביר ביקורת על דבר לא נשלט כרגש?
|
שחורה ושפופה אל מול מבטך,
הייה לי לרע ,הייה לי לקורת רוח,
פוצה את פי, שותקת,
|
זמן בו הרוח תלחש מילים של פרידה ,
זמן בו אהיה ,סוף סוף ,בודדה...
|
אני, קצה נפשי,
הו, נשקני, חבקני בן תשחורת.
נשקע יחדיו אל תוך פחי נפש.
|
פירצה אל הלא מודע ,
פירצה אל האופל ,
זה כל כך לא מוגדר ,
פירצה.
|
"מרבה בדעת מרבה מכאוב"...
למה? למה הייתי צריכה לדעת?
למה הייתי נחושה לחוש?
|
|
|
רק מי שמחרבן
ידע להעריך
הפלצה טובה |
|
