[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
דמעות של השלמה הן הדמעות הכי עצובות שיש, כי הן מבינות שהכל
כבר נגמר.

ייסורים
והיא שכבה לה שם, לבד, בחושך- שעטף אותה מכל כיוון.

היפרדות
עיניים נוצצות, כל כך מתרגשות, תמימות, מאמינות, עיניים
טובות.
היא כמעט ויכולה לסמן איפה התחיל הסוף. מתי הכל התחיל להתפורר
לה מבין האצבעות.

אהבה
ירח מציץ אליה, מחייך ומסתיר הכל. יודע ושותק.
והיא - שוקעת בחיבוק החם שלו.
הוא... אותו שהשיגה אחרי כל כך הרבה קשיים. מריבות. התלבטויות.

זכרונות
ידיים קפואות חובקות ברכיים רועדות. מים חמים מנסים לשווא
להפשיר את הלב שקפא.

היפרדות
עננים אפורים שבו את מבטה החלול.
צחוק סדוק ושקט מחריש.

הספד
מחשבות נטולות הגיון.
עשן סמיך מבין אצבעותיה.
קפואות. רועדות.
פרח יחיד. נבול.
מתפורר ונשמט על רצפה רחוקה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מאות משמעויות אבודות.
דמעות יבשות.
אנשים שחוקים עם אישיות שרופה.

אהבה
מתמסרת לנצנוצי האור ששבו את עיניה.
נשכבת על גבה ומתמכרת אל הרוח המפליאה במכותיה.
מביטה בשמיים השחורים- האינסופיים.

טיפת כעס מהולה בים של כאב נסגרת מאחורי שפתיים חתומות.
"תעצמי עיניים והכל יגמר בקרוב" ממלמלת לעצמה.

יומן
בלב דואב עושה רישום כללי של מצבות הנחקקו עמוק בליבה.
אבן אחר אבן מונחות בליבה השרוף.
מזכירות כל אדם שנעץ את החרב הכי עמוק שיכל והותיר אחריו שביל
מדמם של כאב מהול בעצב.

זכרונות
ואז היא תחייך את אותו חיוך שתרגלה שעות מול המראה. מתפלאת כל
פעם מחדש איך הוא כמעט נראה אמיתי. כמעט....

היפרדות
מביטה על הכוכבים המרוסקים, שפעם חייכו אלינו.
נזכרת בכל המגעים שחלקנו, כל הרגעים הקסומים שכבר לא ישובו.
שוב הכאב - שעזבת.

געגוע
נושפת ענן שחור - מלוכלך. בולעת את דמעותיה.
נמשכת לטירוף שמתחולל בתוכה.
ריקנות איומה חלחלה לתוכה ומילאה את כל כולה.

בבואה שבורה של דמותה משתקפת במראה.
למה את עושה את זה לעצמך?

יסורים
דמעות שקטות זולגות בתוכה.
סוחפות איתן שברירי אשליות שנופצו באכזריות כה רבה.
געגועים טריים שורפים ומכים בה.




תגידו, יש לכם
הנחות
לנקרופילים
פדופלים?

מתוך "מילותיו
האחרונות של
שמואל
איציקוביץ' כרך
א'".


תרומה לבמה





יוצר מס' 43555. בבמה מאז 12/12/04 1:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לצעקה שקטה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה