|
ילידת 71', עוסקת בהפקות טלויזיה.
למרות שהיא כותבת כבר שנים, בהפסקות, זו הפעם
הראשונה שעינו של זר תשזוף את סיפוריה ועצם הידיעה
גורמת לה להתרגשות מעורבת בחשש מפני תגובתו של הקורא
הפוטנציאלי.
עומר ואני משחקים כדורגל במגרש האוטובוסים של התחנה המרכזית.
זה היה מגרש אספלט שחור, ענקי שבימי שבת היה ריק מכל תנועה
ובשבילנו זה היה ממש 'בלומפילד'.
עומר ואני היינו חברים טובים. אנחנו גם בני דודים, אבל בעיקר
חברים טובים. הכי טובים.
|
את אליה פגשתי שלושה ימים קודם לכן בבית קפה בדרום העיר. היא
ישבה שם, שותה את כוס התה שלה ונראית כאילו רק היא קיימת לבדה
בעולם. היתה זו שעת צוהריים מאוחרת ומירה חיכתה לי בבית. ארוחת
ערב.
|
|
|
