|
שלום שמי צחי
בן 18 וחצי
מאז היותי בן 8 הייתי יושב על יד הספרייה בחדר
וכותב לי שירים למגירה וסיפורים קצרים
אחרי שנה שאספת שירים נערמה
הלחנתי אותם
מחכה לאישור שירי והסיפור הקצר
השפתיים שלו כל-כך יפות ועדינות,
כל פעם כשאני רואה אותם, רק מלדמיין אותם נדבקות לשפתי,
הלב שלי נפעם קצת יותר חזק מהרגיל, חיוך קטן עולה על פני
ורצון עז לגעת בו
|
דבר לא שינה אותו
הכי פשוט להוביל ילד לתהום
לקחת לו את החופש
את השמחה והזמן לאושר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
פחמימות לא
קוראות מחשבות
רק אצל ילדים
בני חמש
חוקרת הפחמימות
הגרוזינית |
|
