|
"The reasonable man tries to adapt to the
world.The unreasonable man tries making the world
adapt to him.
Therefore, all the advances in the world rely on
the existence of the unreasonable man."
George Bernard Shaw
"אל תצעקי", לחשה חדווה בנימת ציווי, "אל תעשי בעיות."
"אבל לא איכפת לך?", לחשה עדנה.
"אני נולדתי פה", אמרה חדווה, "אני גדלתי את כל החיים שלי פה.
זה מה שאני מכירה, וטוב לי ככה".
רעש של ירי הפריע לשיחה ביניהם.
|
- "תגיד, אם היית יכול לחיות את החיים שלך שוב, היית עושה משהו
אחרת?"
- "בטח, איזו שאלה... הייתי עושה המון דברים אחרת..."
- "כמו מה?"
|
בשאר הזמן אני רק חשבתי על הפלסטלינה...
בזמן שעשינו את התרגילים, פלסטלינה... בזמן שהוא דיבר איתי על
הרגלי התזונה שלי, פלסטלינה...
בזמן שהוא עשה לי את בדיקת הדם השבועית, פלסטלינה...
בסיום הוא אמר לי, "לא היית הכי מרוכז היום...
|
הייתה לו בעיה לרדת לבחורות.
הוא שמע אנשים קוראים לזה נקטר, המשולש האלוהי, המקור של כל
האושר ביקום, תות, דובדבן, מיץ מתקתק... בשבילו זה היה מקסימום
מיץ זבל. רק מהמחשבה על זה הוא קיבל רצון להקיא.
|
הוא נשען על המכונית שלו והתחיל לצרוח. פשוט לצרוח.
היה לו רגע של טירוף.
עם עין אחת הוא ראה את המכונית של הבוס שלו שנמצאת חנייה אחת
ליד המכונית שלו, עם העין השנייה הוא ראה מוט מתכת מונח על
הקיר בצורה מאד מזמינה...
|
"ולמה בדיוק אתה צריך את זה?" היא שאלה, נראה לי רוית. הבחנתי
בנימת לגלוג בדיבור שלה.
"איך אמרת קוראים לך? רוית?" שאלתי.
"כן", ענתה.
"את רוצה את הסיפור הקצר או את הסיפור הארוך?"
|
הרי מישהו בעבר העלה את הטענה ש"חלק מבני האדם כבר הגיעו
למסקנה שאין שום משמעות לקיומו של העולם ואילו השאר עדיין חיים
בהכחשה" (ובכך אני בורח מהצהרה שאני זה שהעליתי את הטענה
הזאת).
|
כשאני בלי משקפיים את יפה כפליים
ותוכלי גם להיות יפה שבעתיים
אם רק תשקיעי ביישור השיניים
ואם כבר תורידי שערות ברגליים
|
הייתה לי מחשבה
שאני תמיד רעב,
ואמא תמיד אמרה:
"בבטן צריך להתחשב!"
|
|
|
