|
הפרפקציוניסט שלא קיבל את הכלים
למלא - אפילו במקצת - את השלמות המתבקשת..
אותה מנגינה שהתעוותה...
זו שזרקתם בלי רחמים...
זו שהעדפתם על כל השאר...
|
ואני מוצא אותך... איתו...
את מתמסרת אליו...
והוא זה לא אני...
|
קשה לי לחייך
בזמן שהפסנתר מכאיב לי
אני אובד
והורד מזכיר לי
|
ואני מחופש, מרקיב,
בזמן שהסיגריה נגמרת
השדים עולים, מתוכי -
דמעת אסיד שחורכת.
|
היא פה... היתה פה.
(בוהה בצל, כן, הצל נשאר איתי)
בוהה בי, בזמן שהיא כובלת.
היא בוכה, היא לא משחררת.
|
החלטתי להשאיר לך את ה"מכתב" הזה או משהו...
אני לא אוכל לדבר אתך על זה בטלפון, או פנים מול פנים...
[בכל מקרה, אני לא הולך להתאבד או משהו, גם אם זה ישמע משהו
כזה]...
|
|
|
הממ... לא,
מצטער. 40 שנה
של כסף כמו זבל,
בחורות כמו
אנג'לינה ג'ולי
והמלצות מערכת
קבועות מול נצח
של ייסורי תופת
זו פשוט לא עסקה
טובה. מצטער.
אולי בפעם
אחרת.
אחד מחליט בסופו
של דבר לא למכור
את נשמתו לשטן. |
|
