|
2003- טלי(שזהו שמה האמיתי) אוהבת כל מה שקשור
באמנות בייחוד בשירה ומשחק נולדה ב 85 ומנסה לבלוע
את העולם עם תלתלים שהפכו לראסטות שהפכו לכינים
שנגזרו לפני חודש נותרה ללא שיער אך גם ללא גירודים
מיותרים,
כרגע היא בשום להקה מחפשת דרך להוציא את השירים שלה
החוצה - היא והגיטרה אבל היא משערת שהיא תצטרך לחכות
כי אין לה אמצעים, (אפילו להקליט אין) כי היא לבד
בסיפור והיא גרה בצפון. אין לה בגרות מלאה וזו גם לא
השאיפה שלה, היא מגלה בהמשך החיים כמה מוטיבציה כן
יש בה ללמוד דברים שבאמת מעניינים אותה להבדיל ממה
שאמרו לה כששהתה 4 שנים בכיתה טיפולית, היא גרה
בצפון ומוצאת בזה חיסרון כעת בגיל המעבר
והיא דפקה את האוטו לפני 3 ימים ותוהה האם זה הפרט
או שהסטיגמה על נשים ואוטו נכונה.
-----------------
2004- אוקיי עבר זמן מאז נכתבו אותן המילים שמעל
אלו
ובזמן הזה היא הבינה שגם עם מיקרופון מתפרק אפשר
להקליט אבל תמיד מייחלת ליותר.
השיער הקצר גודל וכבר אפשר בדימיון עמוק לתאר אותו
ארוך כפוטנציאל לראסטות חדשות
ואחרי שקיבלה את בין הציונים הגבוהים במבחן הנהיגה
וסתם כי אפשר לראות היא מבינה כי
הסטיגמה על נשים ואוטו לא נכונה!
אך דבר אחד לא השתנה כלל וכלל: היא תמיד תמשיך
לדבר אהבה
להאמין אהבה
לחשוק אהבה
לחפש אהבה -
להיות הכי קיצ'ית בעולם אבל בו זמנית לשנוא קיצ'יות
עד בחילה.
-------------------------
2006- עוד זמן חלף עבר לו ותותי כבר גרה שנה במרכז
שם אין לה מחשב שם היא עובדת על חומרים קיימים
וממשיכה ליצור חדשים שלא ייכנסו לדפה עד אשר יהיו
מושלמים.
למדה ש:
שלמות כרוכה בעבודה קשה
והיא לא מתכוונת להתפשר.
2009- תותי לומדת. תותי השתנתה. תותי לא לא קיצ'ית
ולא לא אהבה. כי לתותי טוב ורגיל ונחמד ושיגרה וכשיש
אהבה מתחילים לשנוא. מוזה? מממ מילה שנשכחה. אבל
תותי למדה דברים קטנים יוצרים דברים גדולים. אין
צורך בסופות, רוחות וצילצולים. רק לדעת ללחוץ על כמה
מקשים (למשל) תותי משתדלת לא להיעלם. תותי לא אוהבת
את מה שהיא עשתה פעם.ואולי זה לא קשור למה שהיא עשתה
אולי זה קשור לפעם. תותי לא אוהבת פעם. תותי
רוקנרול.
לתותי יש להקה - the david johnson's
2010- לתותי אין להקה - the david johnson's
והיא מחפשת את ה- להקה הרצינית בשבילה (באנגלית
כמובן) לתת בראש, לכתוב, לעבוד, לעבד, לאבד להתאבד
עליה להתמסר לה ולהיות לה לעוד כלי ( שיש לו מעבר
מעניין מקלין לאוברדרייב!) אז אם יש לכם הצעות...
מוציאה כעת בטבעיות שאין עליה 100 שקלים נוספים ומוסיפה לערימה
שעל השולחן כאילו זה משחק רולטה והיא לפחות ג'יימס בונד העומד
מולי בחליפה תואמת וזורק משפט בנונשלנטיות מעצבנת: "take it or
live it".
|
והנה כל מבוקשייך קיבלת -
לבכות כמעט לא בכית,
לאהוב כמעט לא אהבת,
להרגיש כמעט לא הרגשת
|
נשימה עמוקה
וכעת קצרה
ועכשיו יותר עמוקה
וכעת
דממה...
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
