[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי תותי מסינהאל היוצרים המעריכים את תותי מסינה
תותי,שם שדבק בי בתיכון,אבל מאז אף אחת לא מכנה אותי
כך.
האמת,אני ממש לא תותית מתוקונות,נולדתי במאה
שעברה,,1964,שנה מבציר טוב.
הביטלס שלטו במצעדים,האפיפיור ה- ביקר בארץ{כבוד}
אולימפידת טוקיו התישה מאות מתעמלים.
לא היתה טלויזיה בארץ....
שנה משעממת משהו ואז נולדתי....




לרשימת יצירות השירה החדשות
לקרוא בקפה
לקרוא בקלפים
להאמין ולשכוח

ניסיתי לאחוז בדמותך
אך עשן הסיגריות הפריעני

בכל פעם שנדמה לי האושר
משהו בלתי נראה תוקע לי
נבוט גדול בראש

נטשתי את ירח הלובן
כי לא שר לי שירי אהבה

כל הלילה לפנינו
ולא התחלנו לאהוב,
אנו חייבים להתחיל במשהו

ייסורים
המוזה שלי חזרה הביתה
רעבה,רעה,מיואשת
המוזה שלי חזרה הביתה שונה

זה סוגר בלי הפסקה
קורות הנשמה נסגרות כמו בעינוי סיני
לאט לאט, בחריקות קטנות מטריפות.

אוספת את רסיסי המראה
ביד קרה, מנוכרת.
אוספת את רסיסי המראה

גוררת את עצמי המותש
ממקום למקום בתוך הנשמה,
לא מוצאת מרגוע ושלווה.

שוכבת פרקדן במיטה
מביטה בתקרה החשוכה
ונזכרת, בי, נערה
לפני שנות אלף בקיבוץ,
שוכבת על הדשא של השכן,
בוהה למעלה ומתבוננת

איך אוכל להפציע בדרך חדשה,
כשריח גופך עדיין באפי?

נגמר לי הסלוטייפ
אני צריכה לקנות חדש, מהר,
הלב שלי מפוזר, מרוסק

כמה אנשים יבואו
להלוויה שלי?




אם כל החתולים
נזללים על ידי
תאילנדים שאין
האמת לאמיתה
בראש מענייהם
בימי שישי, הרי
שיבוא סוף כל
סוף קץ לרשע
בעולם- בתנאי
ש... מה?




זוזו לסטרי, 247
בפסיכומטרי


תרומה לבמה





יוצר מס' 68428. בבמה מאז 2/10/06 19:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתותי מסינה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה