[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










החלטתי לא לחזור עוד.

אולי לפעמים אני עוד מתגעגעת מרחוק,
נכנסת נראית-בלתי נראית ליצירות האהובות עלי שוב,
לפעמים גם טורחת ושולחת תגובה.

אבל אני כבר לא כאן.

שרון 2006




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"בוא נצא לשמש" הצעתי.
הוא נענה בחיוב ויצאנו החוצה. אחרי סיבובים קצרים מסביב לבניין
הוא אמר "בואי נשב על הספסל הזה",והצביע על ספסל צהוב בודד,
"יאללה" עניתי,והתיישבנו. התחלנו לדבר

קשה לי להבין בנות שטוענות שהן איבדו את התמימות. מי מכל אלה
באמת איבדה את התמימות, ולא משתמשת בזה רק בתור סיסמה? כנראה
שהן פשוט חלשות מידי ולא יודעות איך להסביר את עצמן או להתמודד
עם דברים-אז הן בורחות למילים גדולות.

זוגיות
כשהגעתי למטה ראיתי אותו עומד,קצת מתוח, מחכה מחוץ לבניין.
"ערב טוב" חייך כשראה אותי. היה לו חיוך של כוכב קולנוע.
הושטתי את ידי בכדי ללחוץ את ידו, והוא רכן ונישק אותה. סומק
קל עלה בלחיי. למזלי לא ניתן היה להבחין בו מרוב שכבות האיפור
הרבות שמיכל מרחה עלי...

אני אכנס להתקלח ואשאיר את הדלת פתוחה בכוונה. אחרי כמה דקות
הוא יחליט להצטרף אלי ויפתיע אותי מאחור. אני אחייך אליו ואסבן
לו את הגב. שנינו נצא רטובים ונטפטף על הרצפה כל הדרך אל החדר.

מידי פעם אנחנו מתחילים איזה שיחת "מה" סתמית,או סתם פורצים
בצחוק מוזר ששמור בדרך כלל לבדיחות פרטיות. אנחנו אפילו מנסים
לקרוא משהו,או סתם לדפדף בעיתונים שזרוקים שם,אבל אנחנו מאבדים
עניין מהר. וככה אנחנו דוהרים על כביש 4,עם שיר אוטו בדרך
להרצליה.

זכרונות
זה היה יום השנה שלנו. שכבנו שנינו על הגב והסתכלנו בכוכבים.
החולצה שלי נרטבה מהדשא, אבל לא היה לי אכפת כל-כך. שתקנו.
כל הזמן הזה הייתי שקועה במחשבות איך זה יכול להיות שנשארתי
אתו כל-כך הרבה זמן, למרות כל המוזרויות שלו. בעצם של שנינו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
הייתי רוצה לשמוע שגם אתה חושב עלי,
הייתי רוצה לחשוב שקצת קשה בלעדי,
הייתי רוצה שתיקח את שתי ידי,
ושתלחש ברכות שלהיות איתי זה כדאי,

אעניק עצמי לך-בלי תנאים או גבולות,
אכנע לפנייך בידיים כבולות,
כשתרצה לעשות אהבה-אתפשט בלי לומר דבר,
אבוא להתרפק בחיקך-ואניח לעבר,

'ארבע בבוקר לא נרדמת,
לבד קשה לי ללכת לישון'
הוא מדומם את המנוע,
אני מציצה אל השעון

רואה דברים שאחרים כבר מזמן הפסיקו להסתכל לעברם
מוצא דברים שאחרים כבר מזמן חדלו לחפש
מבין דברים שאחרים כבר לא מנסים לפענח
מקבל דברים שאחרים כבר מזמן הפסיקו לבקש

לא אצפה להתנצלות או סליחה,
לא אצא עם החבר הכי טוב שלך,
לא אצרח כשאגלה שאתה שוכב עם אחרת,
לא אגיד משפטים נדושים כמו "החיים זה רק סרט",

לא מקשיבה לאחרים, שמנסים לדבר לליבך,
לא עושה סתם החלטות -את יודעת מה טוב בשבילך,בלילות,במיטה
תחלמי חלומות,
על איך העולם באמת צריך להיראות,

אתה אומר שאוהב ובורח
אתה אומר רק אותך ושוכח
מתחמק ממבט
ונשאר מרוחק
ונראה שבי לא בוטח

את מוזגת לעצמך עוד כוסית,
ומחייכת במסתוריות.
עוד שעתיים כבר לא תהיי כאן
תשקעי בהזיות בהקיץ,
תחיי את החלום שלך.

ואת זה את לא יודעת
שאני עכשיו קורעת
עוד תמונה

מצב
נמאס לישון נמאס לקום
נמאס למות משיעמום
נמאס להרגיש,נמאס לגעת
נמאס לחשוב נמאס לדעת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
יש אנשים שמכירים אותי מרחוק,
קוראים אותי, סופרים אותי, מדרגים...

52 שבועות,
365 ימים,
8760 שעות,

להסתכל על כל המספרים האלה,ולא להבין מה הם רוצים ממני.
להדליק סיגריה.לשאוף-לנשוף-לשאוף-לנשוף.
לצאת-ללכת-להתרחק.

אוטוביוגרפי
הריח שלו עדיין עלי. אני יכולה לנשום אותו, להרגיש אותו.
אם רק יכולתי להישאר איתו בחיבוק העז הזה עוד קצת,
אם רק יכולתי להצמיד אותו שוב חזק אלי ולעצום עיניים.

התבגרות
ילדה לפי הספר,
שהולכת לפי הכללים,
נראה כי היא מושלמת-
איך שלא מסתכלים

כי זה לא תמיד קל לכתוב,וזה בטח פחות קל כשמנסים לתרגם רגשות
למילים.
מישהי פעם אמרה לי שהדרך הכי טובה לכתוב היא עם דמעות
בעיניים...

לא מתנצלת על מה שאני-
ולא מחפשת תגובה
לא מתמרמרת על מה שאתם-
זו לא עוד ביקורת כתובה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בימים כאלה הרבה אנשים מהרהרים בשאלה הנצחית "יש אלוהים?"
אז אני החלטתי לענות על הסוגיה המסובכת הזו לכל המהרהרים
למיניהם

שם מעבר לקשת במרומים,
יש עולם נהדר, מקום שעליו חולמים
אבל אם מסתכלים במבט ישר
העולם שמעבר לקשת נראה קצת מוכר




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
ויהי סלוגן!





לו יהי, משנן את
פרשת השבוע.


תרומה לבמה





יוצר מס' 8098. בבמה מאז 3/1/02 3:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטושטוש שרון
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה