[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טוניה זאר

יום אחד קם אדם
ומגלה שהוא זר;
זר למכריו,  זר לחבריו, זר למשפחתו.
אך יותר מכל- זר לעצמו.
הוא מנסה לנבור בנבכי נשמתו הפתלתלה-
החמקמקה.
וככל שהוא כורה יותר עמוק--
בניגוד לכל הציפיות,
הרגשת הזרות מתחזקת.
כניכור של ארץ קרה בשפה עמומה.
ציפור משונה ונפלאה מנקרת בבטנו.
ובה- מוצא האדם את מתיקות הזרות,
עוטף את פניו בארשת שכולה אדישות וריחוק
וחוזר לישון בתוך אישוניו.

"אני אוהב לנדוד; לא למען תיעוד--
כי אם למען הרגשת היותי חסר מולדת".
-יוג'ין יונסקו




לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
מהו טיבו של ספר אם לא מספר סימני הציפורניים הנגוסות בו
באחוריו,
צפורניי הידיים שהירהרו בו שעות ארוכות,

אינטרוספקטיבי
אדם נולד.
אדם מת.

גורל
הבט,
גם הירח מצהיב
מחמת השנים וחמת השימוש.

הרהור
ימים.
ימים רבים כגרגרי חול אשר לים נדוד שינה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כל פעם כשבאה סופה,
ואני גוזרת על עצמי נדר שתיקה,
מתעטפת במעיל עבה
אוטמת את ראשי טוב טוב בניילון דביק
וחולמת על מקומות חמים.




נ נח נחמ נחמן
מאונן






הבלתי-משועמם
חזר לביקור בת"א
לאחר גלות ארוכה


תרומה לבמה





יוצר מס' 13799. בבמה מאז 24/6/02 8:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטוניה זאר
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה