|
גילי מופלג ורב בשנים
ודרכי אינה סוגה בשושנים
אשת חייל אינני
|
לכתוב עוד, לא להרפות,
למצוץ עד תום, להוריד דמעות,
ללחוץ וללחוץ עד שכל המיץ יצא,
ללכת וללכת ממש עד הקצה.
|
להיכן נעלמו המילים?
הרי לפני רגע
|
והכל לשם מה?
צועדת בדרך עפר,
דרך סלולה איתנה באופק
מחפשת
|
שם על מזבח האהבה
נפשו נתן שתחבוק בנפשה
וכשפקחה עיניה נשימתה נעתקה
את נפשה נתנה בנשיקה.
|
אומר מילה ועוד אחת
עימן אצור משפט
סתום במהותו
ומוצא מהקשרו
|
|
|
חשבתי בהתחלה על
רווח של שורה
אחת
אולי שתיים
מה לגבי חמש
עשר זה מוגזם,
לא?
כן, בהחלט |
|
