|
גילי מופלג ורב בשנים
ודרכי אינה סוגה בשושנים
אשת חייל אינני
|
לכתוב עוד, לא להרפות,
למצוץ עד תום, להוריד דמעות,
ללחוץ וללחוץ עד שכל המיץ יצא,
ללכת וללכת ממש עד הקצה.
|
להיכן נעלמו המילים?
הרי לפני רגע
|
והכל לשם מה?
צועדת בדרך עפר,
דרך סלולה איתנה באופק
מחפשת
|
שם על מזבח האהבה
נפשו נתן שתחבוק בנפשה
וכשפקחה עיניה נשימתה נעתקה
את נפשה נתנה בנשיקה.
|
אומר מילה ועוד אחת
עימן אצור משפט
סתום במהותו
ומוצא מהקשרו
|
|
|
בוקר טוב רחל.
תני לי סמ"ך!
תני לי רי"ש!
תני לי טי"ת!
תני לי נו"ן!
מה קיבלנו?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
