|
 108862005 TulTul282
בוקר התאריך הוא ה 1.1 ואני קמה הולכת לעבודה והתחלתי את דרכי
אל תחנת האוטובוס שם עמדה אישה.
העפתי מבטי עליה היא ריקה אין בה כלום המשכתי ללכת, אבל
העיניים שלה היו עגולות כאלו מבריקות כאלו. לא הפסקתי לחשוב
עליהן כל היום...
|
שכבתי על גבי ואז ראיתי איך נשמתי אבדה
חשב כי טהור כעת ואין עוד חטא
אך הוא לא ידע שהרג את כולם בטרם עת
|
כולם מחליקים על המגלשה, נופלים ובשנית ממשיכים
עולים על הסחרחרה מחזיקים חזק ואינם מועדים
עד מגיע יום והגן נותר ריק שומם
לא נשאר בו כלום אין עוד ייצור נושם
|
החיים הם שביל אחד ארוך,
אשר עליו אנו צריכים לפסוע ולדרוך
לפעמים הדרך חלקה או מחוספסת
לפעמים ישרה או מסועפת.
|
לבד אך עם כולם, מהלכת לה שם ילדה
אצה רצה בעלת מטרה,
אך עיניה עצומות, ומסלולה עקום
האם תצליח כך להגיע אל קו הסיום?
|
|
|
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים,
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים...
מאיר אריאל |
|
