|
אישה שהיא ילדה בתוכה...מרגישה כגולם ומחכה לקבל את
כנפיי הפרפר בכדי לפרוש כנפיים ולעוף למרחקים
הפתוחים והגדולים...מנסה בכל יום לכבוש את
העולם...לא תפסיק עד שתקבל את המודעות שלה היא
ראויה...
ילידת 82 אשר ידעה הכל מהכל,התנסתה מהכל והכל ועכשיו
מנסה לגרום לעולם לדעת מה שהיא ידעה...
תהנו מהיצירות, תגיבו ותשפיעו...
היא שוכבת במיטה שלי, במחשבותיי היא רחוקה ממני כל כך, בהרגשתי
חשתי שהגענו לקץ דרכנו, חשבתי שאם רק אומר לה באמת מה אני
מרגישה ואעיר אותה בנשיקה, היא תודה בזה ותרגיש כמוני.
בו בזמן "שבתות וחגים" בטלוויזיה, ובפרק הערב כל הקשרים במויות
מתחברים פתאום, גרושים מ
|
הגעתי למלון שבו התאכסנו חברותיי שבאו לבקר אותי מכיוון שאני
גרה בעיר כה מרוחקת, דפקתי בדלת וריח החשיש הסריח את
המסדרונות...
אלינור פתחה את הדלת כשרק תחתוני משי זעירים וקטנים לגופה...
|
בלילה חשוך כשאני לבדי במיטה ומעיניי זולגת דמעה מרה, אני
אוהבת אותך אך אתה מרוחק. ביקשת אהבתי ונתתי. חלקת עימי רגשות
ופתאום ביום אחד נעלמו הרגשות שכה אהבתי.
|
כשחושבים על המושג זמן אי אפשר להגדירו, אפשר לומר שבעצם דקה
עשויה מ-60 שניות וששעה עשויה מ-60 דקות וכל שניה היא זמן מדוד
ומדוייק, קבוע ולא משתנה. אז איך זה שלפעמים נראה שכל שניה היא
בעצם דקה או שכל דקה היא שחולפת היא כמו שניה...?
|
זה מצחיק איך הזמן עובר ואנחנו עוד יחד, כל הקשר הפך להרגל
ומשרה תחושה של נחת, נחת שאין צורך בלחפש אחר... נחת שיש מי
שישן ליד ואדע מי הוא...
|
ארץ קטנה, עיר קרה ומרוחקת, סמטה שחורה, מדרגות אפלוליות,
חתול על פח זבל שחור וזוג מחובק עם עיניים רטובות מתחת לבניין
נטוש.
|
ראיתי אותה צוחקת, עטופה בשמיים כחולים, עננים לבנים.
שוכבת במיטה שלה ומרפה מחיוכה, עינייה ננקרות בעיניי, היא
יודעת שאני תוהה.
|
למונגה...
איך עשית כזה דבר? שינית את רגשותייך כאילו לא קרה דבר? כל
טיפת רגש שמילתה את ליבך נמוגה, התפוגגה, נעלמה לה... כל מילה
שאמרת... "חבר שלך אוהב אותך!", או "קוקולה, אני מתגעגע אליך!"
ועוד ועוד נעלמו כלא היו! איך פתאום? מה קרה?
|
אני אגואיסטית לצרכים שלי, אני לא אשקר, אבל כשזה נוגע לטובת
האחר האהוב עלי לעומת טובתי, כמובן שאעדיף את טובתו. אתה הוא
האהוב עלי, אני אוהבת אותך ואני אגואיסטית לצרכיך.
|
אני הולכת לאיבוד בתוכי, המאבק האין סופי שלי עם החיים עוד מעט
מכניעים אותי. אני חושבת שכבר ויתרתי-התייאשתי.
|
עולם מושלם מתנגש בעולם שונה וגורם לרגשות מבולבלים להתנגש עם
המציאות והתשוקה החסרה. מחשבות סוחפות וצורבות כל חלק וחלק
בגוף עד שגורם ללב להתנפץ לרסיסים ולהתפזר עם הרוח ולהעלם בין
הכוכבים הלא מוכרים וידועים.
|
במרוץ נגד הזמן גיליתי שעולמי עומד על מקומו ואני מזדקנת,
בנסיון לסדר את חיי נפלתי ועליתי מספר פעמים,
בשארית כוחותיי נאבקת מול החיים ונכשלת.
בחלומי אני חייה בעולם יפה יותר בין הרבה אנשים.
|
באותו היום ישבנו והיית צמא לחיבוקים,
סודות כמוסים שהסתרנו גילינו רק במבטים.
|
הלוואי והייתי יכולה להסביר מה עליי עובר,
הלוואי והיית יכול בחוויות שלנו להיזכר,
בתקוותי שהכל יהיה בסדר - שיסתדר
|
עין תחת עין, שן תחת שן.
עין נפתחת ומגלה את המציאות.
חשופה לכאב, לצער, לבכי ולדמעות,
חשופה לרוגע, לאושר, לאהבה וגדולה
|
אגע, אחשוק, ארצה רק בך, גיא,
אם רק תתן את עצמך בלי די.
אלטף, אנשק, אגע, ארגיש ואוהב,
אם רק היית פה לצידי עכשיו.
|
איך רצים הדמיונות, סגורה בתוך אשליות
לבסוף כואב לגלות שאלו כלל לא הזיות
החיים שלי בנויים בתוך עולם של אכזבות
שואלת את השמיים אם כך הכל צריך להיות
|
כשהבטתי ביופייך- נדהמתי
כשנשקתי לשפתייך- נסחפתי
|
מקיצה משינה, הרדיו דולק, כלום לא השתנה, עוד יום נשחק.
מביטה בגבר ששוכב לצידי, האם הוא רחוק ממני או שבאמת איתי? זו
נפשו היפה שאותי כבשה, זה הגבר שגרם לרגשות שאותם מרגישה.
מציצה מהחלון על הרחוב הקר, כל איש-אישה עם מבט מנוכר על ליל
אמש, כואב לנו בנשמה, כוא
|
כואב לי לחשוב עליך כה רחוק,
קשה הגעגוע לטעמך המתוק,
המחשבה על כל חיוך, על כל צחוק.
|
אז תגיד לי למה אתה כזה עכשיו
אתה כבר לא אותו בחור מאוהב.
עוברת עליך תקופה לא מובנת,
רק בגלל שתיקתך אני סובלת.
|
הרטט שגופי ירגיש בכל פעם שאביט בך,
החיוך שעולה בכל פעם שמזכיר בליבי אותך.
איני יודעת למי להודות על זה הרגש...
|
נמאסו עליי המשחקים
נמאסו עליי החיים
הייתי רוצה לעבור לעולם הבא - שבו השקט פשוט נמצא
שאין צורך בחיפושו - בדיוק כפי שאני רוצה
אבל איפה כל זה עכשיו? אני שונאת את חיי
|
מעגל מושלם,
עומדות מולם.
ואתה נחלש,
צליל חדש,
|
מטעות אחת קטנה, המשפחה עכשיו כה מתענה, רועי, נשמה אבודה
קטנה.
איך נקטפו חייך, רוצים לראות שוב את פניך, איך נמשיך בלעדיך,
רועי מלאך קטן.
החברים מתפללים למקומך בין הטובים, בין המציאות לחלום נקרעים.
מביטה במיטתך, ריקה מנשמתך והבית כה ריק בלי צחוקך, בלי קו
|
שוב זו תקופה שלא עוברת,
ההרגשה בי תקעה שורש ולא חולפת.
זה קשה לחיות עם המחשבות,
יותר קשה לשרוד ולחיות.
|
בחשכת הלילה, חוץ מאור הירח, אנחנו יושבים, שקט שורר ביניינו,
אתה יודע שאהבתי, אתה יודע שעדיין אוהבת ותמיד אוהב, אבל זה
בלתי נסלח ואי אפשר לשכוח...
|
כשהכרנו לא חשבתי בכלל על האפשרות שנהיה יחדיו, לא העלתי בדעתי
שאנו בכלל יכולים להגיע לנושא משותף לשיחה, כשנפגשנו בשנית
פתאום הבטתי בפנייך לעומק וחשדתי בזהותך האמיתית...
|
כל פעם אני נדהמת איך מילה אחת שלו גורמת לי להפוך מגוש קרח
קר, חזק ויציב למים נוזלים, רכים ותלויים, איך המילה שיוצאת
מפיו מבלי ידיעה לכוחה, איך שהוא אומר "סליחה" או "מצטער" פשוט
ממיסה אותי
|
היא מתוקה, מפתיעה אותי כל פעם מחדש... מרגשת כל כך...
עטופה כולה, מסתירה את צבעה החום, חומה בחוץ אבל בפנים אני
יודעת שהיא כל כולה לבנה...
|
תפסתי את פנייך ונשקתי לך ארוכות, חיבקת אותי עד שהתחלת לבכות
"אני מצטער! אני לא יכול, מצטער!"
|
אם היית יודע שמינית מגודל אהבתי, לא היית פוגע ברגשותיי ועוזב
אותי.
אוהבת אותך עד כדי כך, שהדבר הראשון שעליו אני חושבת בבוקר,
כשפוקחת את עיניי, הוא אתה.
עד כדי כך, שבמקום מספרים בשיעור, אני חושבת על איך לפתור את
מכאוביך!
|
איזו השראה, גלים של מחשבות זורמים, מילה אחר מילה או הליכה
מהמיטה אל הספה.
|
|
|
אני אוהב לאונן
שאני עירום
ואתם?
תום יורק |
|
