|
צור בקיצור כותב בקיצור. הטיזר הוא כל היצירה. צור
חוסך מהגולשים את הציפייה הממושכת לעליית היצירה וגם
גולשים בעלי מודם איטי במיוחד יכולים להנות
מיצירותיו באותה מהירות (אחרי ההמתנה הראשונית,
כמובן).
לצערו, על מנת להגיב על יצירותיו תצטרכו להיכנס
ליצירה הריקה. צור מודע לעובדה שהדבר יקטין במידה
משמעותית את מספר התגובות המועטות גם ככה, אבל למען
החיסכון בזמן הגולשים ועל-מנת לאפשר לקוראים להנות
מיצירותיו בלי לחכות, הוא מוכן לוותר, ולא בלי תחושת
החמצה מסויימת, על תגובות אלו.
צור מבקש מהקוראים שבכל זאת ייכנסו ויגיבו
ליצירותיו. הוא מקבל תגובות אוהדות אבל ניקוד שלילי.
הוא מבקש מהמגיבים לנקד ומהנותנים ניקוד שלילי
להגיב.
צור מעוניין לשמוע ביקורת מקוראיו, ולא רק ביקורת
אוהדת.
אני לא יכול להיות שפוי בלעדייך. אני מרגיש אבוד; כמו עמי
ותמי, רק בלי פירורים. כמו עליסה בארץ הפלאות, רק בלי פלאות.
רק איתך אני עצמי. את הפרוזאק שלי.
|
ההורים שלי יצרו אותי. תמיד חשבתי שאני יצירת מופת, עד שפגשתי
אנשים שהתפעלתי מהם כל כך, שהגעתי למסקנה שאני לא יותר מחתיכת
קרטון שמישהו צייר עליה קו אדום ונקודה ורודה וקרא לה "אמנות".
אני לא קורא לזה אמנות. אני גם לא קורא לעצמי אמנות. אולי
שרלטנות.
|
המגע הרך של עורה בעורי? ערבים רומנטיים לאור ירח? כינויים
קיטשיים? שיחות אל תוך הלילה? שירי אהבה? חוט שנקשר בין
הלבבות?
לו רק ידעתי... כי אז יכולתי לאהוב.
|
מזל בתולה-גם החודש לא תקבלי. את יודעת מה זה
אומר...טיטולים/טפנוקים/פאמפרס, ישגעו לך ת'ראש עם פרסומות,
והוא יעשה קקי שלא ייספג בכלל; להניק, להאכיל, לקום באמצע
הלילה. וזאת רק ההתחלה.
אז, תגידי, למה לא נשארת בתולה?
|
מזל גדי ומזל דלי, אתם תיפגשו בשבוע הקרוב ותצאו לסרט. מזל
גדי, אתה יכול לשים את ידך על כתפו של מזל דלי, הוא יזרום
איתך.
מזל תאומים, צפויה לכם חוויה לא נעימה - מישהו גנב לכם את
המכונית.
מזל טלה, עשה טובה לאנושות, אל תצא מהבית השבוע.
|
בני כל המזלות- כנראה שגם השנה לא יהיה שלום. אה, כן, והאבטלה
תגדל. ויהיו קיצוצים על גב האזרחים בכל המזלות. ובמדורנו קיצוץ
באהו"י, שעולות הרבה כסף. בשבע הבא-הרסקפ על 0.5 עמ'.
ח"כים בכל המזלת-אן לכם מה לדאג, גם השנה תעלה המשכרת.
|
אלא במה שכתוב בה. יש אנשים שטובים בלכתוב, אבל גרועים בלתת שם
ליצירה. הם יכולים לכתוב את יצירת המאה ולתת לה שם כזה, שאף
אחד לא יחשוב לקרוא אותה. יש אנשים שמעולים בלתת שמות, אבל
כותבים חרא. בפעם הראשונה זה מבלבל.
ויש אנשים שגרועים בשניהם.
|
לילה.אסטל נכנסת לחדר האפל.ג'ק אומר:"אסטל, את יודעת שאני אוהב
אותך."אסטל אומרת שכן."ואת יודעת שאני רוצה לחיות איתך"אסטל
אומרת שכן.הם מקיימים יחסי מין על מיטה רעועה שנמצאת בחדר.אחרי
הסקס ג'ק מבקש סיגריה.אסטל אומרת:"סיגריה? אין מצב."
|
בחנות הצעצועים היו דובונים חמודים ופרוותיים,בובות-תינוקות
שבוכות ועושות פיפי, חיות קטנות שאפשר לנשוך והרבה בובות
אחרות. הסתכלתי עליהם והם עליי. הם חייכו מבחוץ, אבל ראיתי שזה
לא חיוך אמיתי. אולי לאנשים האחרים הם מחייכים חיוך אמיתי.
אולי הם לא אוהבים אותי.
|
תמיד חשבתי שזה לא פייר שרק אחרי שמישהו מת, האנשים שאוהבים
אותו מתכנסים ומספרים עליו, כשהוא כבר לא יכול לשמוע. יש אנשים
שהחיים שלהם היו נראים אחרת אם הם היו שומעים, בעודם בחיים, מה
שאמרו אחרי מותם.
|
מהן 5 דקות לעומת הנצח?
איחרתי רק ב-5 דקות.
יש לנו עוד נצח לבלות.
|
פלאפון מצלצל. עוד פלאפון מצלצל. ועוד אחד. ועוד. הלו ומה נשמע
נשמעים מכל עבר.אנשים שמשתפים אותי בעל כורחי בסכסוכים שלהם,
באהבות שלהם, בכעסים שלהם, בחיים שלהם. אני מוציא את הווקמן,
לסתום את האזניים, ומחכה שנגיע כבר לתחנה המרכזית.
|
|
|
Ce ci n'est pas
un Slogan
מחווה לרנה
מאגריט |
|
