|
לנערה כותבת
לא אני אנסה לגמלך; היי יונקת
מתאוות השקר המבקשת מדמנו
לרקוד לפי קצבה של תחבולת מלים;
קווי, קווי, עווי
את שפתותייך במעידה הזאת עד רגע
שפני מתחככים בין ירכייך
ותקתוק מוחך הופך לנהימה.
מאיר ויזלטיר
להעמידם
על קדקודם
מזוקרים
כאילו עברה ברצפה צמרמורת
|
הלילה
מובטח, השינה רדודה, תנועת
עיניים מהירה,
אישונים מורחבים, בהינעץ
השמש, בהתבאר הנמשל, מילים
|
יש שנפלה עליי תרדמת
צנחה תרדמת במצנח זיכרוני היה פורח מבודר בהברות
הייתי עד לרצח
היו לי מצלתיים ואז מצאתיו זועק בכאבי שנים
|
מחדל אסימטרי בקלסתר געגוע
מדוקדק. לי
יש מגיהה פרטית, היא
נושפת בעורפי כאילו
הייתי אבקנים.
|
אוהב תיקרות גבוהות מקושתות
מינימליזם נקישות
על הדלת לא על פי הסיסמה
אוהב פנים נפולים שלי צחוק מקומט עכשיו
|
בלא מעקה
שלל מישור
בשלוליות אני כועס עד
להרקיד גרגרי סוכר בחבטות.
|
לקלף תפוז בציפורניים כסוסות
חוויה ארומטית
הימים ההם ההמופילים, האם
את רוצה פלח
|
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
