|
אבל אני זוכר שחיכה לה פעם שתוריד אותו. כל השכונה עמדה מתחת
וחזי השמן רץ לקרוא לה אבל היא ישנה ולא היה לה כוח לקום. והוא
חיכה באמת" אפילו שלמטה כבר נהייתה מסיבה וחילקו סושי ודים-סם
ואפילו שילדים שמה במזרח יוצא להם לגלגל יותר טבק בתוך עלה
מאשר אורז בתוך אצה
|
אבל מאיר אמר לי שככה זה אמהות שהן תמיד לוקחות את האשמה עליהן
אז החלטתי להפסיק שלחתי אותה לעבוד. שתרוויח את הטבק הזה שהיא
מעשנת כדי להיות כמוהו. קפצו עלי מאחורה כל מיני פעילים.
זכויות אדם, צלם אנוש, תנו לה בראש, ומה הם כבר מבינים באנשים
כמונו.
|
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
