|
odo13z
בנמל התעופה שלי
נפרש מסלול המראה חדש
|
במקום בו
הרים נושקים לשמיים
וחול ים של צדפים
נוגע במים...
|
ואת לי...
שתי עיניים כחולות
|
אוצר בקרבי
רגעי דממה
בם תהיתי ביני לביני...
|
משדלקו נרות הנשמה
צינה אחזה.
|
עוד לא החורף...
לחופש שוחררו
גופי ונישמתי...
לחבוק אהבה חדשה
|
שוכח
והלב זוכר.
במלחמות הדם
ובאהבה,
אין מנצחים.
|
מילים, בינך וביני.
על בד לבן וריק.
|
בצאתנו מכאן
נחבור אל הזמן...
אל הנצח האין סופי.
וילונות יורדו
|
אני מונה את היותך
בכל גווני העננים והשמים
המתכנסים
אל העופרת הכחולה אפורה.
|
שיער ראשך
כענני נוצה
נודד על פנייך
|
יום של געגוע
שחר של עצב ותפילה
כל יום מקרב אותך
טיפה... ט
|
וכל חייהם, רק יום אחד
של שמש, פריחה ואהבה.
ומאז שאת לי...
שינה הזמן פניו לבלי היכר
|
ולא ידעתי
מה זו אהבה,
עד ששילחתי
יונה פצועה, חולת געגועים
אל שמי עופרת סוערים.
|
אגיע.
קצר רוח ונשימה.
דמותך בעיני רוחי... מאריכה הדרך
את משך הפרידה.
|
מביט אל השמים
מבעד לצוהר צר.
|
הסתיו יגיע כמדי שנה
מלטף ומנחם
מלהט הקיץ הכבד.
מכאב פרידה ארוכה.
|
נימים קפילריים דקים
צומחים ממני אלייך
מבטלים את כוח הכבידה
את חוק ההיגיון
|
אמנות הבעירה האיטית
כמו הגחלים הלוחשות
|
מנגינה ישנה
מתגלגלת בפיך
כעין שיר ערש מתוק
בחיקך הבת של בתך
|
הוא...
באפלת הבוקר משרטט
את קו המתאר של פניה
|
אומרים "בההיפך"
מילים שקשה לומר.
"מנוחת עולמים"...
על מי שמנוחתו הייתה זה מכבר
|
למצוא במפתיע
את האני הפנימי
|
דבק למילים
מראות רחוקים
סערה הערימה אבק
בשמי העמק
|
לעשות שינויים
דורש...
מניע חזק...
שאר רוח.
אומץ.
|
אורב באפלת החדר
מאחורי מקלדת
|
צינת הבוקר אחזה בי תוך שינה.
גם בך...
התקרבת אליי. נצמדת אל בטני.
|
|
|
הידעת?
כי שמו של בוב
דילן אינו שמו
האמיתי וכי
הבחור יהודי
ששינה את שמו
לשם זה ובתחילת
דרכו הוא היה
זייפן נורא עם
קול גרוע ורוב
האמרגנים
והמפיקים
המוסיקליים שהוא
פנה אליהם דחו
את הצעותיו
והציעו לו לעבור
פיתוחי קול
רב חובל מוסיקלי |
|
