|
זהו ערב שישי טיפוסי במשפחתו של אפריים , אלא שבמקום ערב עשיר
בקורות המשפחה שהתרחשו באותו שבוע , בנו של אפריים מצא עצמו
שקוע עמוק בשאלה שהציתה דיון פורה בינו לבין אביו אפריים.
|
התגלמות החמלה , מהות הנשימה.
את כולם הוא לוקח, אין לו העדפה.
חיבוק אחרון, נשיקה אחרונה.
אותך הוא יפתיע, נשמתך מוכנה.
|
כמה נפלא הוא, כמה מסוגנן.
כמו מצביע, הביטו הנה ההר.
סוחף הוא את נפש הזך, ככלי ריק שבין רגע מוצף.
לרגע אחד, אל הנצח נשאב.
נחמה עצומה, חיבוק מהאב.
|
שני אנשים מדברים, שני לבבות נפגשים.
שיחה מילולית, שיחה חרישית.
בעזרת מילה יגידו מוחם, בעזרת הבעה תפציע רוחם.
המילה היא אמת, או אמת היא מילה?
|
|
|
-אמנון.
-מה?
-זוכר שפעם
נעלמת לשנתיים
ואמרת שאתה
מטייל בחו"ל?
-כן, אז?
-קראתי בעיתון
שהעלמת מס וישבת
בכלא.
-אה, זה.
טוב, עכשיו שאתה
יודע אני אצטרך
להרוג אותך.
אפרוח ורוד,
ימיו ספורים. |
|
