|
זהו ערב שישי טיפוסי במשפחתו של אפריים , אלא שבמקום ערב עשיר
בקורות המשפחה שהתרחשו באותו שבוע , בנו של אפריים מצא עצמו
שקוע עמוק בשאלה שהציתה דיון פורה בינו לבין אביו אפריים.
|
התגלמות החמלה , מהות הנשימה.
את כולם הוא לוקח, אין לו העדפה.
חיבוק אחרון, נשיקה אחרונה.
אותך הוא יפתיע, נשמתך מוכנה.
|
כמה נפלא הוא, כמה מסוגנן.
כמו מצביע, הביטו הנה ההר.
סוחף הוא את נפש הזך, ככלי ריק שבין רגע מוצף.
לרגע אחד, אל הנצח נשאב.
נחמה עצומה, חיבוק מהאב.
|
שני אנשים מדברים, שני לבבות נפגשים.
שיחה מילולית, שיחה חרישית.
בעזרת מילה יגידו מוחם, בעזרת הבעה תפציע רוחם.
המילה היא אמת, או אמת היא מילה?
|
|
|
נמתח אותו קצת,
נבטיח לו הבטחות
כל הזמן ולא
נקיים, ואז בגיל
100, לא, 99 -
זה יותר דרמטי -
נשנה לו את השם
ונחתוך לו את
הזין. ואז גם
נקיים את
ההבטחות, אבל
הוא בטח כבר
יהיה סנילי מדי
כדי לשים לב.
הקופירייטר של
אלוהים מייעץ
לבוס לגבי אברהם |
|
