[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טרו לאב

אהבת אמת.
מה אני יודע על אהבה אמת?
הנה מה שאני חושב שאני יודע על אהבת אמת.
אהבת אמת לעולם לא מתה.
לאהבת אמת אין שם או גיל או כתובת.
סיפורי אהבת אמת הם הסיפורים הכי מקסימים שיש.
הרבה רוצים אהבת אמת.
הרבה ויתרו על אהבת אמת.
אהבת אמת אוהבת להתחבא אבל מי שמתמיד ימצא אותה.
אחרי שתפגשו אותה לעולם לא תהיו אותו דבר.
אהבת אמת...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
סיפור גאה. חיפוש אהבת אמת מנקודת המבט של בובת בארבי שמאוהבת
בבובת בארבי אחרת.

אהבה
סיפור גאה. סיפורו של נער ליווי צעיר במסע לחיפוש אהבה.

התבגרות
התיישבתי על הספסל בחדר ההמתנה והרמתי עיתון נשים ישן מהשולחן.
התחלתי לדפדף בו כהסוואה לעובדה שבעצם בחנתי את האנשים האחרים
בחדר. שלוש נשים מבוגרות ישבו ליד דלת הכניסה וגבר בגיל העמידה
ישב בכיסא שמולי. לידי ישבה דפנה שבעצם הייתה זו שגררה אותי
לכאן. דפנה היית

נתתי בכדור הקטן מבט בוחן. "אתה רוצה להגיד לי שבדבר הקטן הזה
יש את כל האנרגיה שסיפרת לי?" שאלתי את שלומי בחשדנות. "תבלע
בלי שאלות" הוא השיב בחיוך "אמרת שאתה מוכן להשתתף בניסוי,
מוכן להשתתף בניסוי, מוכן להשתתף בניסוי". עצמתי את העיניים
ובלעתי.

כל פעם ששאלו אותי מתי הכרנו או מתי נפרדנו לא ידעתי מה להגיד.
אין לנו התחלה או סוף. בשבילי הוא תמיד היה שם ותמיד יהיה שם.
לפעמים אני מנסה לדמיין את החיים שלי בלעדיו. אולי בכלל לא
הייתי הומו. אולי לא הייתי יודע מה זו אהבה. מצד שני אולי אני
לא יודע עד היום

התבגרות
אין לי ספק שאתם לא תחבבו אותי במיוחד שתקראו את הסיפור. מצד
שני אני לא ממש מחבב את עצמי אז אין לי טענות. אולי אם אני
אספר לכם שאני מת בסוף הסיפור אתם תחבבו אותי יותר

הסתכלתי מחוץ לחלון. האווירה המיוחדת של יום כיפור התחילה
להעלם. הכבישים כבר היו ריקים מילדים ושאון המכוניות החל
להישמע. נזכרתי במשפחה שלי. בסוף כל יום כיפור אבא שלי היה
לוקח אותי ואת אחי לבנות את הסוכה. בסופו של דבר כמעט תמיד אח
שלי והוא היו עושים את כל הע

מאז שיצאתי מהארון אני שונא ימי חופש מהעבודה. בימים כאלה אני
מבין את הפאתטיות בחיים שלי ורואה את הריק הגדול שבהם. זה תמיד
אותו סיפור. הפחד מתחיל לכרסם בי כמה ימים לפני החופש. אני
מנסה לסדר לעצמי תוכניות אבל ללא הצלחה. אחרי הכל ההורים שלי
החרימו אותי מאז שס

סופני
שכבתי על המיטה וחיכיתי בשקט. לפי מה שקראתי זה לא צריך לקחת
עוד הרבה זמן.

אהבה נכזבת
מגיל עשר אסור לי לבכות. אימא שלי אמרה שרק לבנות מותר לבכות
אחרי הגיל הזה ובגלל זה בנים שבוכים נחשבים לבנות. המידע החדש
הזה די הפליא אותי. מיד שאלתי "למה זה ככה?" והיא חייכה.
"שתגדל תבין".

תגיד בא לך להתנשק?" אריאל שאל אותי שחזרנו לחוף אחרי טבילה
קצרה בים. "מה, כאילו אני ואתה?" שאלתי אותו בהססנות. "כן" הוא
ענה "אז בא לך?". "טוב" עניתי והתנשקנו. אין מה להגיד אריאל
הוא החבר המיוחד שלי. למרות שאני גר בתל אביב והוא באשקלון יש
בינינו קשר חזק. הו

אינטרוספקטיבי
סיפור גאה. סיפור על בנאדם שמחליט ללכת עד הסוף...

זכרונות
פתחתי את העמוד הראשון והתחלתי לקרוא. "היום אני בן אחת עשרה
ואני כבר לא מסוגל להחזיק את הסוד הזה בבטן. אז אני אדיר ואני
אוהב בנות. אני יודע שזה דבר חולני אבל אני לא מסוגל להתנתק
מזה.

שמות בדויים תמיד משכו אותי. כל פעם שאני רואה שם בדוי אני
מתחיל לחשוב מה השם האמיתי. תמיד חשבתי שהרעיון הכי טוב להסתיר
את השם שלך זה להשתמש בשם האמיתי שלך ולכתוב שזה שם בדוי.
אנשים שיחפשו את השם האמיתי יפסלו ישר את השם הבדוי וכך בעצם
אין להם סיכוי למצוא את

"...That Day, That Day, What a marvelous mess
Well this is all that I can do, I'm Done. To be me.
Sad, scared, alone, beautiful. It's supposed to be like
this
I accept everything, It's supposed to be like this..."




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
"...ואז החיילים
אונסים את הבנות
של הליצנים"

-סיכום "סיפורו
של ליצן", בלט
מאת פרוקופייב.

בחיי שזה מה
שקורה בבלט.



-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב.


תרומה לבמה





יוצר מס' 5244. בבמה מאז 17/8/01 14:55

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטרו לאב
© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה