|
" הסתכלתי בה בשביל לגלות אותה, לגלות מי היא, מי
היתה 'טריניטי'. מדוע היא דווקא כאן ולא בכל מקום
אחר, וגם מדוע היא ממקום רחוק כל-כך, ..., מדוע
עד-כדי-כך אין יודעים דבר על-אודותיה, איש, ומאומה,
..., מדוע, מדוע זה בתוך עיניה, רחוק-רחוק פנימה,
בירכתי-הראייה, מדוע אותו שביב של מוות?"- L'AMANT
/Marguerite Duras
טיילתי איתו שם, בגיהנום, לא דיברנו רק הקשבנו זה לזו בלי
מילים (הן מיותרות). האנשים במקום הזה, הסבל שלהם, הסבל שלו...
|
היא יורדת על צווארי,
ונעצרת על חזי,
|
האם זה המקום
שבו נשארו השברים
הם לא היו שם
כשאני ברחתי
רק כשאתה נשמת.
|
חוזרת
מעיפה מבט כחול
ועוד פעם ממשיכה
לפגוע בי ובעצמה
|
תמצא אותי בין השמיכות
עושה דברים של חרטה
תשמיע את קולך
תצעק
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
פתחתי רדיו במה
שמעתי שם את
התוכנית: יש עם
מי לאשר עם זה
שמאשר את
הסלוגנים, התקשר
גדעון רייכר
והתחיל לצעוק
ולעשות בלאגנים
על זה שהמאשר לא
מאשר לא
סלוגנים, בסוף
המאשר הוריד
אותו מהקו ושם
שירים שקטים של
הדודאים, לא כי
הוא התבאס פשוט
כי היה פיגוע.
ק. מרכוס מאזין
מכור ולא
מסלוגן. |
|