|
" הסתכלתי בה בשביל לגלות אותה, לגלות מי היא, מי
היתה 'טריניטי'. מדוע היא דווקא כאן ולא בכל מקום
אחר, וגם מדוע היא ממקום רחוק כל-כך, ..., מדוע
עד-כדי-כך אין יודעים דבר על-אודותיה, איש, ומאומה,
..., מדוע, מדוע זה בתוך עיניה, רחוק-רחוק פנימה,
בירכתי-הראייה, מדוע אותו שביב של מוות?"- L'AMANT
/Marguerite Duras
טיילתי איתו שם, בגיהנום, לא דיברנו רק הקשבנו זה לזו בלי
מילים (הן מיותרות). האנשים במקום הזה, הסבל שלהם, הסבל שלו...
|
היא יורדת על צווארי,
ונעצרת על חזי,
|
האם זה המקום
שבו נשארו השברים
הם לא היו שם
כשאני ברחתי
רק כשאתה נשמת.
|
חוזרת
מעיפה מבט כחול
ועוד פעם ממשיכה
לפגוע בי ובעצמה
|
תמצא אותי בין השמיכות
עושה דברים של חרטה
תשמיע את קולך
תצעק
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|