|
חוטים דקים לבנים הגדלים מלטפים את פניה הרכות
ציוץ ציפורים ושירת אוהבים מרמזים סיום אגדות
ניצוץ דמעה כתומה בהירה מפלג דרכו בסבך הצרחות
תינוקות יוחזרו מידיים זרות קרות נוקבות אל אותן אימהות
|
פותחת חלון, קור נכנס, חודר, מצמרר את גופי
אין בי יכולת לזוז, הדממה נכנסת ויוצאת מתוכי
|
רצית ללכת
הלכת אחורה
מאחורייך ענף דק
ברוחו נשבר
|
עננים כבדים, הוא זה שמתקרב
לא פוסח על אף אור שבא מכאב
נפילות עמוקות, על סף תהום
דמעות קרות, עפר של חלום
|
תחזיקי חזק, שום אהבה לא תעזור לך
את עומדת ליפול, הפחדים עוד יבערו בך
|
|
|
יום יבוא...
יגאל עמיר ממתין
בסבלנות |
|
