|
ילידת 1989
נדדה בעולם ודבקו בה פיסות תרבות שונות. אוהבת
לכתוב, פעם ב- יוצאים דברים יפים. מתרגשת ממוזיקה
יפה ומילים... אוהבת להלחין גם כשלא כל-כך מצליח.
(השירים הוקלטו בהקלטה ביתית, אז אל תשפטו מהר
מדי....)
A travel by train at night
I find it hard to escape
those crazy things that flood my thoughts
|
I long, I love
one note in a whirl of many
and I lose myself in its quest
|
אם הים סוער, מה הגלים עושים?
תורמים להמולה הכללית,אולי
מרעישים, מתנפצים, מרססים
|
כשדלתך נסגרת בטריקה
דלתי מגיבה בנקישה
כשדלתך נסגרת קלות
דלתי נרעדת קמעה
|
היא קובעת דייט עם הדמעות
ואז מתעלמת מטלפונים
מתכחשת להודעות
|
על סף הדמעות
בפתח הבכי
מעין התלבטות אם לדפוק בדלת
|
אני מועדת בשבילי ההחלטות של פעם
החיים של עכשיו
|
הצד השני של הירח
מתגלה מעבר לפינה
|
בימים של חורף מחכים לגשם
כי כבר אפשר לקוות
וסוגרים חלונות
מתעלמים מסדקים
|
ואולי התגעגעתי
והמילים נפלו
אל תוך המרחק
שבין שנינו
|
כשאתה חוזר
שוב מגששת
מנסה למצוא דרך באפלה שאתה
כל פעם הדרך משתנה
|
משקפי שמש גדולים
בגדים חמים
כובע, שיכסה את האוזניים
וצעיף לחימום הלב.
|
אם היית שואל
מפת האפשרויות
יכולה היתה להיות
|
כמו בשיר של מאיר אריאל
אני נפתחת כמו מצנח
ונמתחת לכל הכיוונים
|
חפציי נודדים
בין טרמפ למכונית
בין תיק לכוננית
מתיישבים על שולחן
|
אורזת היטב היטב את הימים
עוטפת את הפגיעות בשקרים
שומרת לעצמי לקחים
|
פתאום הגיע סתיו
והרוחות שלהטו נשבו ברפיון
כאובדות
|
חומות הבדידות בי איתנות
מול כל זוגיות שווא
חוץ משלך.
|
חופש הוא דבר פנימי,
כמו הכבלים
|
טיפות הגשם רדפו אחריי הביתה.
גלי תשוקתך איימו להטביע
והתעקשתי לצוף.
|
שאריות הרגש נאחזות בקרני המזבח
שניצב בליבי
עד שייחלשו מעצמן
|
כשהרוח עונה לקריאת הציפור
והחורף מעיר את הקור
|
ריחוף תמידי עם הרוח
קצת לעוף ולחזור
|
והשתיקות ארוכות...
פשוט יש דברים שנגלים במבט
|
|
|
אם אתה סלוגן כי
אני סלוגן.
ואם אני סלוגן
כי אתה סלוגן.
אז אני לא
סלוגן.
ואתה לא סלוגן.
אבל אם אני
סלוגן כי אני
סלוגן.
ואתה סלוגן כי
אתה סלוגן.
אז אתה סלוגן.
ואני סלוגן. |
|
