|
 קטונתי, אני הרי בדיוק כמו כולם. ישן, אוכל, מזיין, באמת
בסיסי, לא רוצה הרבה יותר. וכשרוצה, אז שם לב ומנסה להנמיך.
למה להגזים? איש קטן. בלי סימני קריאה או שלוש נקודות, קטן קטן
קטן. |
חבל שקראתי את כל הספרים וראיתי את כל הסרטים ושמעתי ומיששתי
וטעמתי. חבל שיש לי כל כך הרבה רשימות לערוך, לוחות זמנים
לבנות.
|
"חסרים ערבים?", חצי מחייכת, הפוסטמה מולי, "חסרים ערבים
במדינה הזאת?", לבנטינית קטנה, כאילו לא שואבת מהם. "ורוסים?",
אני קורא אותה, "רוסים חסר? ואתיופים, שזה כמו הערבים של
הרוסים, כמו התימנים של המרוקאים".
|
עד הצוואר, ועד הברכיים,
חודר לכל נקב, משפריץ ומשפריץ,
כשחשבת שנרגע, שהפסיק, ששכך,
|
|
|
"אני לא שומרת
על המשקל. אני
אוכלת הכל, אבל
ממש הכל. למזלי,
נולדתי עם מבנה
גוף כזה שתמיד
נשאר רזה, אם
אני מקיאה ישר
אחרי האוכל".
דוגמנית מודה
שזה הכל עניין
של גנים טובים. |
|
