[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טוטאל טראש

אל היוצרים המוערכים על ידי טוטאל טראש
יש צמיחה,
ויש גם בלבול,
ותמיד יש תקווה,
כי אני לא יכול אחרת.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סאטירה
"אני רוצה להתאבד"
"סליחה?"
"אני רוצה להתאבד" חזר הקול ואמר
"מה?! מי זאת?"
"אתה לא מכיר אותי - אבל חשבתי שכדאי שאני אודיע לך שאני
מתאבדת"

אהבה נכזבת
כבר סיימת?", הוא שאל את השאלה הרטורית בחיוך עצוב.
"כן..." ענתה בעייפות. "יש לך אולי משהו חדש?"
"לא מאז אתמול יקירתי, לא..."
"טוב..." נאנחה "אני מניחה שאני אקח את זה..." והרימה את אחד
מהספרים הכבדים יותר שעמדו על הדלפק.

"אימא, מה זה יהודי?"
"לא יודעת..."
"ומה זה כושי?"
"לא יודעת... מאיפה אתה מביא את השאלות האלה?"

סופני
היא הבינה באותו רגע ידעה שהוא זה ששיתק אותה.
הוא התקרב אליה, נע בצעדים קטנים אך בטוחים, עד שהגיע לקצה
העריסה. כשהיה קרוב מספיק לפניה של מירב נפערו שפתיו שוב,
ובקול חלש אך ברור אמר שוב: "אל תלכי."

גיהנום
תמונות המשפחה שכל כך אהבה. לא נעלמו, לא נשברו... שלמות
לחלוטין. אך שונות... התמונות שראתה לא היו אותן תמונות - הן
היו מעוותות... כמעט אותו דבר, רק עצובות... עגומות. וכל תמונה
הייתה יותר נוראה ומחרידה מהשניה.

גיהנום
הגיהינום או לפחות הגיהינום שלי, הוא לא מקום לוהט ואינו מקום
רותח מלא בלהבות. לא מכשירי עינויים, לא שדים מחודדי קרניים
שמענים את הנשמות ולא גופות מזוויעות ומיוסרות בכל מקום. לא,
בגיהינום שלי אין שדים מחודדי קרניים או גופות מזוויעות.
בגיהינום שלי אין אף אחד

דיאלוג
ואם אני מחליט שאני לא רוצה?
לא רוצה מה?
לא רוצה להתאבד?
מה זאת אומרת?
לא רוצה להתאבד, רוצה להמשיך לחיות.
לא הבנתי...

זוגיות
לפתע, בלי שכלל ציפתה לזאת, זלגה דמעה בודדה על הלחי הלבנה
שלה, ואז עוד אחת, ועוד אחת. היא לא רצתה לבכות, סירבה לתת לו
לראות אותה ככה שוב, ובכל זאת, על אף שניסתה, לא הצליחה למנוע
מעצמה.
"המשכתי..." היא אמרה בקול סדוק וחלש, "...לא שכחתי".

געגוע
אני נזכר בילד הקטן, ג'וש. הוא היה בן 6, אהב את הכלב שלו, ואת
ההורים שלו, ונישק פעם אחת ילדה בשם לין על הלחי... במשך חצי
שעה הוא סיפר לי על החיים שלו, משתף אותי בכל פרט קטן שנראה לו
חשוב משום מה לספר.
הוא חייך חיוך מקסים לפני שקפץ מהחלון.

ייסורים
הוא יכל להרגיש את הייאוש, שעבר עטף אותו כשמיכה, מתהדק סביב
גופו ומתחיל לחנוק אותו. לחישות המלחמה של לבו הפכו בן רגע
לזעקות מחרישות שקראו לו להיכנע לכאב. עיניו שוב נסגרו בחוזקה,
ודמעות צורמות וחריפות החלו ממלאות את עיניו.
אבל משהו היה שונה...

פנטזיה
קודם כל הייתי צריך ללכוד פיה, וזה מה שעשיתי. הבטתי בה מפינת
החדר, מכה בכלא הזכוכית בגופה, מנסה לפרוץ את דרכה. קליע ברק
קטן שלא מוכן לגווע. הבטתי בה, היצור המושלם הזה שעליו קראתי
בכל כך הרבה ספרים, ובכל זאת מחשבותיי נדדו: יכול להיות
שהשארתי כוס קפה בחדר הש

ארספואטיקה
כל כך הרבה הלאה, איך אפשר לא להסתכל פנימה? זו האמת של המדבר,
של הלבד. אתה מסתכל החוצה ורואה פנימה, ושוב נושם את עצמך
החוצה. אתה מתערבב עם הרוח והיא נכנסת למחשבות שלך יחד עם
הכוכבים והירח והחול והעולם כולו.

באותו רגע נשמע רעש מהמטבח והדוכסית יצאה בסערה עם ביצה ענקית
בידה וקערת מי מלח בגדול המתאים. "עכשיו הביצה!" צעקה.
"ברכותיי דוכסית, היכן מצאת ביצה שכזו?"
"מאז ומתמיד היית טיפשה..." אמרה הדוכסית לעליסה והסתכלה אליה
בחיוך מרושע, "היכן את חושבת?"

אהבה
...ככה הן ראו אותו, מכיוון שכך הוא הציג את עצמו. תמיד היה
אומר בצחוק את הדברים הלא נכונים - ומעולם לא הבין למה הן
כועסות עליו.

מסננת מילים. השיחה איתה היתה קרה. כך היא רצתה אותה. היובש
המלנכולי בקול שלה היה מרתיע כמעט את כל מי ששמע אותו...

דיאלוג
"ומה עשית עם שאר הגוף?".
"מה זאת אומרת...? אכלתי אותו"


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
מיקסט מדיה
אל היצירה
התכירו את הזוג הבודד
בגן הורדים?
התדעו שירם העצוב,
המתנגן בדממה תהומית?

מיקסט מדיה
אל היצירה
בתהום נשייה ללא תחתית,
הם ילחשו באפילה שברי משפטים,
על רצפי אירועים חסרי משמעות
והבטחות שבורות של עצמי מדמם.


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה
רישום עם H ו-HB, אפקט Dark Strokes

פורטרט
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה
הגיע הזמן, לא?

פורטרט
אל היצירה

סוריאליזם
אל היצירה
עפרון מכני 0.5, H ו-B6.
חידוש לציור ישן מאוד.

רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה
H3, HB, B6 - ועיבוד קטן במחשב

רישום
אל היצירה

אל היצירה




אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
- לחצות כביש
באור אדום זה
כמו לשכב עם
חולה איידס.
- אבל עם אמא
מותר!

דברים שהוצאו
מהקשרם.


תרומה לבמה





יוצר מס' 3018. בבמה מאז 9/5/01 1:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטוטאל טראש
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה