[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי טופז צפריראל היוצרים המעריכים את טופז צפריר
היא כבר לא כ"כ מזדהה עם אתר שכוח אל בגלקסיה
האינטרנטית שאליו היא רוקנה את תוכנה פעם, ועתה הוא
משמש עדות לזיכרונות שהם לא על נייר, ואולי גם אף
פעם לא יהיו..

תהנו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"ראית את המפתחות שלי?" מתעלם ומסתובב בחדר.
מוללתי את השמיכה, בוהה ברקמה שסבתא פעם תפרה לה... כ"כ הרבה
זיכרונות בין קפלי הבד, שמעשיי אוהבים התהלכו בכל קמטיו.
שערי גולש על פניי. מה אני עושה איתו?

אתה כבר חיוור, דמעות נקוות בעינייך, אבל אתה לא בוכה, אתה
מחזיק... נאחז בכלום.

צלליות ירח נעו בחלוני, חושך. אור כסוף זוהר מאיר את החדר אך
בקושי.
מגע, רחש, שקט.
דבר לא נשמע בדממה שכזאת. תחושה של אחר ומסתורין נקרית בכל
פינות החדר. הצלליות כפוסעות לאורך הדרך ומפסיקות.

חוסר אונים
כשהגוף שלך בוגד בך, לא נשאר לך דבר לעשות.
אתה חלש ומיואש,
אתה כלום, אתה אוויר.
אפילו הגוף שלך לא קם להגנתך.

בבוקר, הוא התעורר בלעדיה. קימתו הייתה מבולבלת ומתוקה גם יחד,
כשאזור חלציו אינו מניח לו. הוא לא ידע לאמת אם חלום היה, או
מציאות.
משהו דקר אותו ברגלו. בין הסדינים מצא עגיל פנינה יחיד.
"כמעט כמו סינדרלה," חשב לעצמו בחיוך. "האם גם אני אצליח
להופכה לאישה של


לרשימת יצירות השירה החדשות
זו לא האש, זה לא הדם,
זה האדם.
שאותו לא ראינו.
התעלמנו, כי קדושת החיים לא קרצה לנו עוד.
קדושת החזון, האמת, החווירה לנוכח מאמצי העיוורים.
ודרכינו שונות הן כעת.
או שמא זה מה שנרצה לחשוב???
איפה הערך, איפה המוסף? איפה השינוי?

ייסורים
כסף לא יכול למלא תפקיד אם או אב.

מתנחמת במגע המים
המגע היחיד שהותר לה

קולם נמוג, צעדיהם נעלמים, ריחם מטשטש, המגע אשר השאיר סימן.
הלב הפועם בחזה, האבק שעלה תחת רגליהם

If I'll go mad, I'll blame you.
You have no chose, I'll be there always.
I'm not warning you.

ואין תשוקה גדולה מזו אשר נמצאת בין השניים הישנים ואין הם
רואים, או מודעים שבנכונותם להיות לעתיד
ואין עתיד בשינה
יש רק שלווה אין סופית שנמשכת עד קצותיה

קורים נאספים סביבי, אט אט ובשיטתיות מסועפת ומתמרנת, מועקה
מטילה הדיה בחולם.

בביתי שלי אני אינני שייכת
זרה במקום כה מוכר
הקירות דהויים, השלווה מתקלפת

דבר לא דעך במחשבותיי
להבות לא כבו מדמעותיי

המסע הוא הקודש,
הפיתרון הוא האפשרות.

ובמחשבות הכמוסות אודה,
שסקס בצבעוניות שוטפת
שירה ויין זול
נרות ואווירה מטורפת

הרהור
.נדמה שמזה שנים כבר לא זרקתי את עצמי על הדף.
רחק ממני ולא שב
אליי
כי לא היה שלי.

חתול קטן, רודף אחרי חוט -
אחרי הצדק,

עיניה חלפו בין אסונות של הבוגרים
ידה נחתכה וטיפות סימנו דרכים
הקוקו הזהוב ריצד כזיכרון
ומילים פתוחות על שפתיים של המון

הילדה של אתמול נשארה מאחור
היום,
אני האישה של מחר

שמי פוריות והזדמנויות,
הזמנות מבוססות על מתק שפתיים,
משקיף אני על פרי הנושא בלכתו,
ועתה כנפי רוכבים לי ולך בקירבו.

זכוכית עוטפת את עיניה, בד את גופה, חושך את ליבה.

היא לא מחפשת.
כל מי שתבחר יעניק לה חיבה מהולה בזרע.
האדישות שלה צפה בעינייה, עולה ממעמקי הגרון, שוכנת רחוק יותר
מאיפה שאמור היה להיות האוכל של אתמול.

מחשבות על מוות פתאומי שתוקף אותך
מזלג נתקע בגרון
מפריע לי לנשום
אולי אני רק אפול מכאן
מעניין עד מתי ישאר ממני על המדרכה

בין הריחות הענוגים של תאוות הבשר,
ישנה הסבלנות,
שפושטת עד לעור,
ומפרה את השקט ששרר בדפנות.

קצרצר
לחדור עמוק יותר ממה שחשת עד כה
כי עכשיו,
זה כבר

תפרים איחו בסיסו אליו
ושלכת עוד תיפול בסתיו

כמיהה
גוף בוגד בגוף
נשמה נשרפת לבדה
דם זורם בין אנשים
ערום למול האמת עצמה

נתתי לך את אהבתי במותי, שכן,
לא אוכל לאוהבך בחיים.

לא אבן כדם ולא מטבע אושרו,
תשכח מאדם,
כוונות כלאו את ליבו.

כמיהה
אפילו הצללית שלך מרעידה אותי.
כמה כוח יש במשחקי עורות.
המיניות בינינו נשפכת, ואני תוהה אם בזול או ביוקר.

סערה נפשך, קטנה.

ואינך יודעת כיצד להתמודד עם זאבים באגדות ונמרים בגן חיות.
אינך יודעת איך ללכת מכות!

פזמונים נושאים העלים בנופלם,
שיכורים צועדים בתללים, סומאים
והבל פיך עוד נושא ריחותייך
רינה מתנגנת בין סדינים צחים.

וידוי
הגוף שלך כל כך חלק, כל כך מזמין...
לנשק אותך, לרדוף אותך, לגרום לך להתפתל...
אני מרגישה כמו ילדה שמנופפים לה את הצעצוע
שהיא הכי רוצה בעולם מול העיניים,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
Golden hair... and blood on the wall.
Dolls on the bad, covering cigarettes cans.
Empty bottles to reach and smell of burn babies spreads in
the room.
Though, they say life.

Good for you. What now?
You won't start until you see the end?
Maturity is not a prize you win at the circus. It's not a
prize at all.

שיער זהוב... ודם על הקיר.
בובות על המיטה... מסתירות קופסאות סיגריות.
בקבוקים ריקים בחדר וריח של תינוקות שרופים.
ככה הם אומרים חיים.

מצב: הוא יושב, בלי חולצה, שרוול לבן רופף, ישיבה מזרחית. אני
עם חזיה שחורה יפה, ואיזה מכנסון.
משחק קלפים.
הוא מנצח.

את שולטת על עצמך? (עצמי שולטת בי)


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
Cover the body after dawn.
Eliminate the will, sacrifice the passion.
Burn your soul until there's no leftovers.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

חיית בר
אל היצירה

צבע
אל היצירה

חיית בר
אל היצירה




למכירה:
במה, כמו חדשה




מינימליסט


תרומה לבמה





יוצר מס' 54508. בבמה מאז 11/8/05 15:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטופז צפריר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה