|
טופז,מה אפשר להגיד עליה?
היא מיוחדת,ללא ספק.
היא מוצאת את את כל העונג בדברים הקטנים,הכואבים.
"הדם שוב מבצבץ,
פורץ מהבשר שכרגע נחתך
הרצון לחתוך עוד חזק מכל דבר אחר
הכאב, העונג, הדמעות של אחרי.
|
הדמעות שוב ירדו במורד הלחיים,
חמימות, נוגעות בעור החם.
|
שוב היא בוכה.
שוב היא חושבת שאין שום תקווה.
עייפה מלבכות, עייפה מלחיות.
|
|
|
זה משנה איזה
לחם לקנות אם
שחור או לבן?
בסופו של דבר
שמים גבינה
כזאתי 9 אחוז
ומשמינים |
|
