[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
"ומה ראית באותו יום שגרם לך לנפץ את אותה המראה שאת הבטת
בה?"
"לא ראיתי כלום."
"את לא עיוורת, רוני. את רואה אותי עכשיו, לא?"
"כן", לצערי אני רואה אותך עכשיו כלבה זקנה מטומטמת ומקומטת.

אהבה
החלפנו טלפונים ואחרי יומיים הוא צלצל אליי ורצה להיפגש איתי
ולאט לאט בנינו את הקשר. הייתי בעננים. כל היום חשבתי עליו
נשמתי אותו וחיכיתי לסופי שבוע כדי להיות איתו. אה, לא ציינתי?
הוא היה חייל בשירות קרבי.

האישה בשחור. כך קראו לה תמיד. האישה בשחור.
תמיד היא לבשה שחור, מכף רגל ועד ראש.
אף אחד לא הכיר אותה או ידע את שמה.

גרביוני רשת שחורים. שמלה בצבע אדום קרועה, גזורה, קצרה. מגף
שחור לק... זאת היא הזונה מכביר. שערה ג'ינג'י פרוע, וכל
האיפור הכחול על פניה שרוע.

אתה יודע, שלפעמים אני עדיין חושבת על מה שיכלנו להיות אם לא
הייתי עושה את זה?


לרשימת יצירות השירה החדשות
אני קמה בבוקר, הכל שגרתי
יוצאת מהבית ושוב לובשת את אותה המסכה.
מסכה צבועה.מודגש

ערפילי
מדמיינת,
מתלהבת,
מתענגת,
מתגנבת אל תוך הנקודות הירוקות שבתות,
האדמדם.

אז אתמול הסתכלתי במראה, וראיתי ילדה. חיוורת עם עיניים נפוחות
שכל הזמן בוכות כי גם אני נפגעתי. סתם שתדע.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
להכניס בטן, להכניס תחת, לא לנשום ולרקוד! אפשר להגיד שאנחנו
הרקדניות - סופרמן; כל כך הרבה פעולות באותו זמן, אפילו שאנחנו
לא כאלה אינטיליגנטיות.

התבגרות
אני לא רוצה להתבגר ולהזדקן ולהסתכל בהתנשאות על בנות צעירות
ממני שיודעות לעשות כיף וליהנות מהחיים.

עשיתי את זה... אני לא מאמינה שעשיתי את זה!
היה כל כך כיף... כל כך טוב... כל כך נעים... זה היה כל כך
אמיתי!
הוא היה בתוכי, עמוק בנשמתי והרגשתי את זה, כל כך עמוק,

געגוע
כולם אמרו בהתחלה 'עזבי אותו, סתם מפגר...' אבל זה לא נכון!!!
אנשים טיפשים, אני המפגרת, אני הטיפשה, אני הזבל, אני הבוגדת,
המניאקית!
הוא המושלם שלי, שפשוט אהב אותי, סמך עליי ונתן בי אמון.
ומה אני עשיתי? זלזלתי בזה.

געגוע
לפעמים אני חולמת עליך ובחלום אתה בא כל כך יפה, כה טהור,
אמיתי וחי
לפעמים אני בוכה בלילה וחושבת האם אתה רואה אותי או שמוע אותי

מה עשיתי שזה מגיע לי? גם אני שואלת את עצמי, אני בסך הכל נערה
בת 17 וחודשיים שחיה חיי נוחיות, חיים טובים... עד אותו יום
שישי... היום שבו השתנו לי החיים.
את התאריך הזה אני לא אשכח בחיים, טוב אולי לא בזמן הקרוב...




אמא אוי אמא
חבקיני חזק...








דן בן אמוץ זצ"ל


תרומה לבמה





יוצר מס' 28153. בבמה מאז 9/11/03 1:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתותי תות
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה