[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תותי סעדון
I BET YOU WERE FLYING INSIDE

 Hairspray Queen

אל היצירות בבמה האהובות על תותי סעדוןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי תותי סעדוןאל היוצרים המעריכים את תותי סעדון
מה שאני אוהב בבניינים זה שהם תמיד עומדים
מה שאני אוהב בדברים שתמיד עומדים זה שיש מתחתם צל
מה שאני אוהב בצל זה שזה טיפה לילה באמצע היום
מה שאני אוהב ביום זה שמקסימום 24 שעות וזה עובר
מה שאני אוהב בדברים שעוברים זה שהם עברו בעצמם ולא
הייתי צריך להעביר בעצמי
מה שאני אוהב בעצמי זה שאם לא הייתי חושב את כל
המחשבות האלה אז מישהו אחר היה חושב אותן, ונעימה לי
התובנה שלא, לא יצאתי פראייר.
                  (זה שאוהב)






יום יפה ומעניין לכולם!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פארודיה
"התשבי עימנו הכנרת?" שאלתי.
"אשב ואשב בחפץ לב! ברוך מקומה חמישית עובר לתל אביב"
אמרה. "והוא הציע לי את הדירה"
"אז?" שאלתי
"מה אז? אנחנו מחפשים דירה כבר המון זמן. אבל צריכים למצוא עוד
שותף." אמרה כנרת.
וחיפשנו שותף/ה.

ברוך מהמכולת של קדוש הביא סחורה חדשה.
קוראים לזה אנשים חד- פעמיים, וזה עולה רק שקל עשרים.
זה הולך להיות רב מכר. מילה שלי.

ג'ננה
אמא וסבתא החליטו לקנות לי שורטים. אחד שחור ואחד ירוק מפחיד.
החלק הראשון של הסיפור אמיתי, ההמשך קצת.... אמממ- דימיוני.
(סתם לפרוטוקול)
אני לובשת אותם תמיד. אוהבת אותם.

היפרדות
כשאריק נולד קראו לו אריק כי אמא חשבה שזה שם נורא יפה.
כשאני נולדתי קראו לי בנץ, כי אמא חשבה שזה נורא מצחיק.

סופני
"רדי למקלט......בואי!... עזוב, היא לא שומעת...."
אז אני מתה? כמה חבל, עד שסופסוף התרגלתי לעצמי.

פעם היה אחד קראו אותו אלוהים. כשהוא היה יושב על פיסגת העולם
ומסתכל על כולם, ואני הייתי יושבת על החולון של אבא ואמא
ומנגנת, היו צועקים לשנינו מלמטה- "תיזהר/י לא ליפול."

ג'ננה
הוא לא היה ממש כתום, הוא פשוט נורא אהב את הצבע הזה, ואה, כן,
הוא גם היה ג'ינג'י.

זכרונות
יושבת לי פה בתחנה המרכזית, נשענת על הקיר של מקדונלדס, למרות
שאני צמחונית. ואז הוא בא. הוא נשענן על הקיר ועצם את עיניו,
כשפקח אותן הייתה הבעת אכזבה על פניו, כאילו ציפה למצוא את
עצמו במקום אחר.
"היי" אמרתי."אני תותי"

ייסורים
הוא רץ. סוליית נעלו תלויה רק בכמה חוטים בודדים, ועוד רגע היא
תנשור מעל הנעל, והרוח תנשוב על רגלו החשופה.

אגדה
הוא עוזב אותי. הוא אמר שהוא הולך לאיבוד בכל הקשר הזה.
אז מה? אני אכנס לדיכאון? החלטתי לנסוע לאיבוד. לחפש אותו.

היפרדות
"ולמה אתה עצוב, תומי?"
"אני? זה סיפור ארוך, נדבקתי בזה מזמן מאיזה צ'יף אינדיני
בדרום אמריקה"
"יה, היית באמריקה?"שאלתי בעיינים פעורות.
"הייתי בהרבה מקומות"אמר תומי ונשא את עיניו לרחוק...

ואת יודעת שאם הולכים לבד ביער
יכול להיות שתלכי לאיבוד

סופני
תמיד מתארים בסיפורים שהגשם נוזל על חלונות האוטובוס. תדעו לכם
שזה לא נכון. על החלון שלי הגשם נוזל בצורה מאוזנת, בקווים
ארוכים, וזה בכלל לא נראה כל כך מלנכולי. ואני דווקא אוהבת
גשם.

פנטזיה
בעבר הרחוק כולם עוד יכלו לעוף.
זאת הייתה מן יכולת כזאת, שנולדים איתה.
באותם ימים חיו שלושה אנשים, שחוץ מהיותם החברים נורא טובים,
לא היה בניהם כל קשר.

סופני
"זה לא אתה, זאת אני." אמרתי לעולם. "או שבעצם להפך..." לחשתי
לעצמי בשקט, וקפצתי.

ג'ננה
העכברוש כותב את שמו עם טוש על המושב. קוראים לו ג'יימס. הזקן
נוזף בו במבטא רוסי ומתחיל להרצות להם על הנוער של היום ועל
איך העולם התדרדר ושברוסיה זה לא היה קורה כי שם כולם מחונכים
ומנגנים על כינורות ופסנתרים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ג'ננה
"Would you like a cup of tea?"
i asked him wile i tied him to the chair
he looked at me with fear
and asked me for some air

כעס
she did believe in humans
as they stabbed her in the back

סאטירה
נסיכה יפה ואביר חתיך
יצאו לחפש איזה נסיך
באמצע הדרך האביר מעד
כך שהנסיכה המשיכה לבד

בדידות
אז מה חשבתם
שאין לי רגשות?

הומור
וכשמקדונלדס פושטים את הרגל
זה רק בגללה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מפחדת? אני לא מפחדת מכלום.
כן, את כן.

נמאס לי כבר- כולם מתווכחים על פוליטיקה, על אהבה,וכל מיני
דברים שמעניינים לי את האזור האחורי בגופי, ואין לי כוח לריב
עם אף אחד.

התבגרות
ואני שונאת את הקיץ. פשוט שונאת.
מה אני אעשה בלי כובעי הגרב שלי?
אבל מזג האויר הזה דוחס לי למוח מיליוני פלאשבקים של נוסטלגיה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כשאין לך רגליים
אתה לא יכול לצאת בסערה מהחדר

נכון שתמיד רציתם שמיים משלכם? ובכן, אין פשוט מזה!
להכנה בכל בית.

עכשיו, כבר לא כל כך קר לי ואני יכולה לחשוב בשביל עצמי,
להחליט החלטות במקומי, אני כבר בכלל לא מפחדת יותר.




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
ואם אני רוצה
לשלוח באגט?


צרפתייה מתקוממת


תרומה לבמה





יוצר מס' 13502. בבמה מאז 26/6/02 9:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתותי סעדון
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה