|
סטודנטית למשפטים עם רגל אחת בחוץ...
יום אחד אני עוד אפריח זרי בלונים בכל צבעי הקשת- מתעופפים,
עגולים כמו בטן של אמא של תינוק שעוד לא נולד. זרים של שמחה.
|
ציפורניים כבר אין,
הסוליות נשחקו.
ריצה מטורפת - לאן, לאן?
|
סבתא מתה
ופתאום יש לי תירוץ.
שוב הגבולות מטשטשים
ואני על הקצה.
|
תחושת ריקנות, בדידות, נסיון לתת פוש נוסף, להצדיק את השהייה
שלי במקום הכאילו יוקרתי הזה, עוד נשימה אחת קטנה במאמץ לשפיות
חברתית,
לרצות את כולם ולא את עצמי.
|
you're just happy,
getting ice cream in a convertible car
|
או, היו ימים טובים מאלו?
בריכה של עצב בעיניים
מנסה למנוע בריחה
ונלחמת בשיניים לשחות בבריכה עם הזרם.
|
גם כאן, רחוקה. ועדיין, מתמודדת.
|
שוחה במרק עדשים של עצב
סמיך ובוצי, בבית שאין בו פרוזדור.
|
|
באירלנד יש פרות
שרצות אחריך אם
אתה מוחא להם
כף, אוי העולם
היה כל כך יפה
אם רק הייתי
מוחא כפיים
ואנשים היו רצים
אחריי... הייתי
מביא אותם
למחוזות שהם אף
פעם לא ראו. |
|