|
סטודנטית למשפטים עם רגל אחת בחוץ...
יום אחד אני עוד אפריח זרי בלונים בכל צבעי הקשת- מתעופפים,
עגולים כמו בטן של אמא של תינוק שעוד לא נולד. זרים של שמחה.
|
ציפורניים כבר אין,
הסוליות נשחקו.
ריצה מטורפת - לאן, לאן?
|
סבתא מתה
ופתאום יש לי תירוץ.
שוב הגבולות מטשטשים
ואני על הקצה.
|
תחושת ריקנות, בדידות, נסיון לתת פוש נוסף, להצדיק את השהייה
שלי במקום הכאילו יוקרתי הזה, עוד נשימה אחת קטנה במאמץ לשפיות
חברתית,
לרצות את כולם ולא את עצמי.
|
you're just happy,
getting ice cream in a convertible car
|
או, היו ימים טובים מאלו?
בריכה של עצב בעיניים
מנסה למנוע בריחה
ונלחמת בשיניים לשחות בבריכה עם הזרם.
|
גם כאן, רחוקה. ועדיין, מתמודדת.
|
שוחה במרק עדשים של עצב
סמיך ובוצי, בבית שאין בו פרוזדור.
|
|
|
..."בוא נראה...
הפיתוח עלה לי
10 שקל, מוניות
הלוך - 10 שקל,
מוניות חזור -
10 שקל... אז
תביא לי 10
שקל!!!"
חיים הסוחט
בפעולה. |
|
