|
כשהיא הייתה קטנה, היא רצתה לקרוא את כל הספרים
בעולם, מתישהו במהלך הדרך היא הבינה שיש ספרים שהם
משעמים, יש ספרים שהם גרועים, ויש ספרים שהם פשוט לא
הסגנון שלה... הרי כל מי שמרגיש שיש לו איזה מסר חזק
או סתם כשרון כתיבה כותב כמה מילים ומוציא לאור ספר.
בחלק גדול מהספרים זה המקרה, כך היא הבינה.
מה שהיא רוצה להגיד פה זה שיכול להיות שגם היא כמו
אלפי כותבים אחרים סתם מחזיקה מעצמה כותבת, או שפשוט
לא מתאימה לסגנון שלכם... אל תקחו את זה קשה, בכל
מקרה תגובות מכל סוג יתקבלו בברכה, כי בשביל זה היא
היא מפרסמת, כדי לקבל מושג כלשהו באיזה מקום היא
עומדת...
ילידת יולי 1988
תם זה תום בלי ו'
תהנו (או שלא) :-)
אבל גלי כבר פתחה את הארון והלבישה אותה בכמה בגדים עד שהגיעה
לבגדים בהם היתה כלואה כל אותו ערב. גלי משכה על פני שכבות
עבות של איפור, בדומה לאלו שהיו על פניה, גלי אספה את שערה
בצורה משונה. לבסוף היא חייכה "ככה את יפה" בלי לשים לב כמה
הערה תמימה זו
|
"שלי תגיע קודם!" קראה נועה
"לא נכון, שלי תשיג את שלך!" השיב עידו.
הם שילחו עוד זוג מדוזות לדרך.
|
מיכל בהתה בייאוש במילים שכתבה בסוף מחברת היסטוריה, סגול על
גבי לבן. שוב זה קרה, היתה לה התחלה נפלאה לסיפור שנתקעה אחרי
המשפט הראשון, היא האמינה שברגע שיש לך התחלה טובה, כל מה
שצריך לעשות זה לחכות והמילים כבר יגיעו בעצמן, יהפכו למשפטים,
ואז לסיפור שלם, כך
|
מה רציתי להגיד לך פעם?
אני כבר לא זוכרת
גם לא למי
רק זוכרת שפעם רציתי להגיד.
|
אני תוהה-
אם למישהו כבר נמאס,
אם למישהו עוד איכפת,
אם מישהו כבר ראה.
|
רגלים יחפות פוסעות לאיטן
בדומית לילה אפל.
|
זיקוקים, זיקוקים,
ניצוצות של אור,
ניצוצות של גאווה,
|
ולעיתים,
נשרטות רגליי מקוצים
עד זוב דם
עד כאב
אך יש ומוצאת אני את הדרך
בה הלכו כבר רבים לפני
והיא ישרה ונקיה מקוצים,
והולכת אני בה
עד שכוח הכאב
ואז חוזרת אני אל דרכי שלי
המלאה הרפתקאות וקוצים
ורצה אני בה
רצה עד כלות הנשמה
עד כאב
|
מיליון חלומות מנופצים-
כמו חלון אחרי פיגוע.
לב שבור כמו חלום.
|
זה רק אני לבדי,
ככה זה הכי אמיתי.
זה רק אני בעצמי,
ערומה מול המראה.
|
מילים אבודות
ותחושות נשכחות
מחשבות שהיו ואינן
|
הם אומרים שלדג זהב יש זכרון של 3 שניות, אז מה, מוישה? אם אני
אהיה מספיק זריז אני אוכל לאלף אותך? זה אמנם יחזיק רק שלוש
שניות, אבל שווה לנסות, לא?
|
לפעמים מגיע הזמן שבו פשוט צריך לעזוב את העמדת הפנים ופשוט
ללכת אחרי חלומותינו. אבל מה הם חלומותינו? את צריכה לדעת שאם
את רוצה לחלום את החלום, החלום ירצה לחלום אותך. אם את מחפשת
את היעוד שלך, היעוד שלך יתחיל לחפש אותך. מי אני?!
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
כואב לי.
רע לי ומר.
תעביר כבר את
המלח.
יש לי פצע
פתוח.
תמיד אהבתי
קלישאות.
אח!
שורף. |
|
