|
היפציע לי שוב בחלום אחרון
אותו חיזיון מהול בחזון
אותה אשליה מעודנת פנים,
השדה כבר חרוש
ולראשה עטרת פרחים.
|
שדות משתלחים לכל עבר,
פרדסים מדיפים ניחוחות,
הירוק מטביע חותם על העמק
ועוטף גוונים של פריחות.
|
לו הייתי, לו היית,
לו הכרתי פנייך, לו ידעתי קולך,
לו לא היית רק דמיון
הייתי מודה על עצם קיומך.
|
רציתי למצות את שטמון בחובה,
היא אלי התמסרה,
לא כפיתי עצמי על המילה הכתובה.
|
אם יבחין מרחוק בשחור שערך
ייזכר בבועה שנופחה אז,
הוא יחל להגביר צעדים לעברך, מסונוור,
כבר ישכח משקעי העבר.
|
|
|
יום בחייה של
ארנבת:
מוסיקה יפיפיה
נשמעת ברקע בזמן
שהמסך עולה,
ואנו רואים את
היער ביום קיץ
בהיר. שפנפנה
מרקדת לה
ומכרסמת באיטיות
שיח שנמצא
בסביבה. היא
הולכת בעצלות על
מצע העלים הרך.
פתאום היא
מתחילה להשתעל
ומתפגרת.
וודי אלן |
|
