[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי תומר מאור

לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
פני האגם קפואים זה שנות דור,
חלקים כמראה, מטעים,
האגם רוחש חיים,
תנועתו במעמקים.

ביקורת
נעריץ, נהנהן, נסכים, נחשוף,
אולי לרגע נרגיש טוב, סוף כל סוף,
נתרגש, נשכב על הגב, הגיע הזמן לנשוף,
משקעי השנים בכמה לחיצות נשטוף.

שואה
תפס בזקנו בסכין גסה גזזו,
יד בנו עדיין בידו.
שתק, הבליג, השתיק גאוותו,
ניחם את ילדו שנבהל

חלום
מצאתי עצמי,
מכווץ, במרכז הגן.
שרוט, חבול ופצוע,
בגדיי קרועים,
עיניי פקוחות לרווחה,
ראייתי חסומה.

געגוע
מרגיל את עיניו אל האור,
ידו בידה משולבת, בתוך ההמון,
חום ידה מחמם את ליבו

כאב
פחדן אנוכי או גיבור, לא נדע,
נוטש חסר מצפון,
או שפשוט העז לבחור לעצמו

אהבה
פחדנו לגווע,
ברעב, בצמא, לשריד של מגע,
לחיבוק, לליטוף,
למעט אהבה לא מדודה

אהבה
במרווח בו שוכנת השתיקה,
מקומה של האהבה,
האם ובתה, יושבות,
שותקות זו עם זו

חלום
בהמון, מצאתי שמחה,
בנהר הזורם, בתנועה המתמדת,
בפכפוך המים, בסירות עמוסות תיירים

אינטרוספקטיבי
העולם מתכווץ לראשה של סיכה,
סיכה של שגרה לא יציבה,
נעוצה במפת מערבולת הזמן,
אשליית ביטחון קבועה בעין הסערה,

בדידות
גדלנו, איבדנו מגע,
פיתחנו צמא אדירה,
תשוקה חנוקה לעוד קצת מגע

הרהור
אולמות אדירים וקירות מכוסים,
מהלך בתוכם ומביט.

הרהור
המציאות ששכנה בחלום,
כמו תפילה,
מקפלת בתוכה חששות,
אינסוף ציפיות

געגוע
ידי סבי רודפות אותי בחלומי,
ידיים עדינות וחזקות

דמויות בחלומותיי,
חלקן אמיתיות, חלקן דמיוניות.
את מקומן תופסות
בתוך בליל אפשרויות.

כמיהה
שיעורים שעברתי ארוזים בילקוטי,
אספתי אותם בדרכי,
ארזתי בקפידה.

כעס
מחייך כנוע, לא מעליב,
מופנם, ביישן בפינה, סגור,
לא מדבר או צוחק בקול,
לא רוקד ולא שר

תם ונשלם,
חלף כלא היה,
נחשול הכאב מציף ללא רחמים.

מצב
נשאבתי, נמשכתי, מהופנט,
עיוור אחרי הבטחות חלולות,
משותק ושבוי, ירדתי דומם

הרהור
פתאום הבנה, המופע לא שלי,
שחקן שותף במארג הצגות,
שילוב של אינספור במות,
עולות בי אינסוף שאלות.

חלום
נושא עיניי לשמיים,
עננים מטיילים מקצה לקצה,
התכלת מקיף, מארח,
ריחוף ענני צמר גפן קלילים.

שואה
כף ידה תישאר מוטבעת בגבו,
לתמיד חרוטה על לוח ליבו.
הוא יבין, הוא יידע,
את גודל אהבתה

הרהור
חיכיתי, בסבלנות חיכיתי,
מתאמץ ומתייאש לסירוגין,
עם הצורך הדוחף, המשתק,

לא מבין, ברחתי מהאי,
אך עדיין, גם כאן על הרפסודה,
בים הפתוח, אסיר בבדידותי,
מפחד לנוע, מפחד לזוז.
כל תנועה מסוכנת, מפחידה.

געגוע
ושוב זה קולך שקורא לי לחלום,
ליבי נשבר וחלול הוא,
אך לא, הכאב ממלאו,

יובל דק מתחתר במורד,
מתגנב לא מורגש
מתפתל כמו נחש

תחושתי
לנשום,
לא לשכוח לנשום.

כמיהה
היא תחלים, תחלום ותחמול,
היא תגשים חלומות,
תפרוש כנפיה במלוא תפארתן ותעוף.

ביקורת
"לא נורמלית", הוא צווח כמתוך חלום של זוועה,
"לא הספקנו כלום!" הוא לחש באימה,
"הייתה רשימה, פספסנו המון!"

אמונה
במרחק של מילה,
השתיקה רועמת,
במרחק נגיעה,
התהום פעורה

אינטרוספקטיבי
כל קלף מוסיף חוויה, פרשנות,
עוד הנחת יסוד הונצחה,
עוד קומה ועוד הטבעה

הרהור
מוחק, מעביר,
מחליק את הסימנים,
מרגיע את הקמטים,
השריטות

הרהור
מודה אני על זוגתי,
חיוכה, הרוך של עורה,
חום גופה, בחיבוק של בוקר,
קולה עם ערב, עצם קיומה.

געגוע
מילה אחת טובה,
שלא תדהה, שלא תשתנה,
שתחושתה לא תקהה

הרהור
הלב מלא, לא הספיק להתרוקן,
מוצף ועדיין,
נותן אישור כניסה ומסתכן

געגוע
העיניים נותרות עצומות,
באור העוטף, החמים,
צליל הרוח המניעה שיבולים,
בעיניים עצומות, בחלום.

יחסים
דברנו, הקשבנו, נשמותינו נגעו,
קסם נוצר באוויר,
נשאר תלוי מרחף מעלינו,
עוטף חמים באוויר שסביבנו,

אינטרוספקטיבי
סליחה שעשיתי בלי רצון,
שכל כך רציתי לרצות ששכחתי אותי,
רציתי לשמח כשבעצמי הייתי עצוב

אהבה
שוב את מסתובבת
והקצב שונה,
אני מתחיל מחדש
ושוב קשה לי להפריד

אהבה
מביט סביבי, הנה את, אהובתי,
יפה כתמיד, בחיוך נוגה, לצידי.
שנים את הולכת לצידי,
אין זו דרכך, אין זו דרכי

"צור משעני",
כך כתוב בתפילה,
כך אתה בשבילי

תחושתי
להניח לעבר במקומו הנכון,
לפנות מקום למה שיבוא
והלב מתחדש, מתמלא.

אינטרוספקטיבי
מתחת לעץ, מחוץ לאור,
לשבת לנוח ולא לחשוף,
בצד, בשקט, בדממה מבוישת,
לא למשוך תשומת לב

הרהור
רסיסי חיים,
כאן לרגע ונמוגים,
רסיסי חיים
נאחזים, אינם מרפים,
לנשמה נצמדים.

הרהור
הופכים דעתם, מנסחים מחדש,
שוב ושוב נשמעת אותה השאלה,
שוב ושוב אותן התשובות,
אלפי ניסוחים ושמות, בליל שפות.

אמונה
אפתח חלון ודלת לעולם שלי,
עולם שחי בתוכי,
מתנהל ונראה לפי מידתי,

שמי ארגמן
תופסים את העין,
במבט לא מתוכנן.

אהבה
החול זורם, אוזל,
בשעון חיי המתרוקן,
הגרגרים נופלים, צונחים,
לא חוזרים, כמו הדקות

מצב
"איך נכנסתי?", הוא צוחק לי בפנים,
"רק קפצתי למכולת, נגמרו הפיצוחים,
תגיד אתה יודע שדפקו לך את החיים?"

אהבה
כמו מים בזרימה, בצליל נעים,
המגע חמים ולא מכאיב,
השגרה מוצאת את עצמתה,
בכוח של תנועה חלקה.




אני הוא האיש
החושב,
מאחורי מסך
המחשב.
שכותב את כל
הסלוגנים
הטובים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 9488. בבמה מאז 13/1/02 14:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתומר מאור
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה