[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 Jenny Lasri

אל היוצרים המוערכים על ידי תומר לסרי

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמונה
לא היא, רק לא היא
לא היא, הכל חוץ מהיא והכל
כי הכל נהיה בדברך


לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
נזכרתי עכשיו שקבעתי איתך
לעוד 7 דקות- למחר
כשמחר יגיע
אנבור בשברי היום שחלף
והאור שברח

הרהור
אני לא חושב
אני מנסה לשנות את זה
לקחתי מספיק אורות בשביל להאיר את הגיהנום
הזה שפה מולי

הלל
מאיפה אתה בא ?
ולמה שם טוב או פחות רע מכאן ?
על מי אתה שופך את חוכמתך?

בדידות
אמא ובן הולכים ברחוב
לא קוראים לי בן
רואים זכרונות
נזכרים במחשבות

מצב
הולכים בין ביצי הדינוזאורים
השתקפותינו נראית דרך מפל האור
הנופל על ראשנו האטום

וידוי
בשיעורים הייתי כותב שירים
הסודות היו מתגלים
אבל לא על ידי
הייתי פוגש אנשים בתמונות

חרטה
ריחות במקום מילים
בקבוקי הבשמים ממלמלים

רסיסים של כאב לא מהול
כמו חול על גופת שפת הפחד

כאב
העובדה שהכל זמני
חילחלה אל זמני
וגזלה אותי ממנו

הרהור
אתה עוצר להסתכל
על הסבל שממשיך
ולא מבין על מה כל העניין
אתה הרי בסך הכל תייר
ולשם אתה לא שייך

הרהור
חוזר, כי לא באמת המשכתי
רק משכתי
אותך ואתכם ליער הזה
לרוץ מסביב לבקתת הרצון

מצב
מרקמים וצבעים העסיקו אותי כל חיי
עד שכמעט ונהייתי בלתי נראה בנוף
תמיד היו לי תשובות לשאלות
הן היוו לי רגע של גאווה
בריח של קושי בלתי ניתן להסבר

מצב
אמשיך ואגיד
עד שאבין
שאבנים זה לתמיד
או לפחות כמו סימנים

הרהור
מחשבות על צמרמורות
נירוונות חשוכות
דמיונות על פירושים
ועוד כמה אנשים

בדידות
מדרגות הכוונה נראות דרך עיני הג'לטין כמניפה הפוכה
מפלי הזמן ישטפו את דעות הבוקר הקודרות
עשן המדורות יבריח את הצדק

זכרונות
דף בן יומו יבקש יתקמט
עד כמה שאפשר בפרק הזמן הזה
אלעיט אותו בקפה בדיוק כמו שראיתי
רק רציתי שהוא יראה ישן

הרהור
נועל נעל
קושר מצפון
דממת העבר
כמה את מרעישה

אינטרוספקטיבי
לזוז בשביל לא לזוז
לצעוק בשביל לא לצעוק
להתנוסס על הבעה תמימה
לא לאפשר לכח החיים להתפשט

בדידות
הפרפר שחי בנבכי נשמתי
נח את שנת החורף הארוכה שלו
הפרפר שחי עמוק בתוך לבי

גן עדן
להט החרב המתהפכת
תשמור על הגן שחמק
לנו בין הידיים
שקטפו את פריו שלא בעתו

כמיהה
דמעות זורמות למקווה המים
שבו תטבול ביום מן הימים
השערה ערה תשרה עליך
ותרגיש את אותיות המים והיפוכן

הרהור
ואני
אחרי כל השנים שעברו אותי
נשארתי
להגיד לעצמי שלהישאר זה דבר לא פשוט

זכרונות
הכיתה לא התרוקנה מעולם
גם לא התמלאה
היא הייתה עצמה
מה שאי אפשר היה להגיד עלינו

זכרונות
קנאה, שנאה, וזה שאני לא ראויה
ילוו אותנו לכל אורך השיחה
שברים של שמחה יעטפו אותי
ואיראה כמו דוגמנית בתצוגה מוזרה

הרהור
עוד כשהייתי
כשלא שניתי
כשירחוני המדע
שברו לי את הפנטזיות

זכרונות
לראות אותך גדל
מבין האותיות
ידעתי שמכאן באת
שינית את הסביבה

הרהור
זרימה בהשהיה תפתה אותך להאמין
היא תלך ותגבר
כמו גשם מן העבר
ללא סמים ושאר פטישים

תחושתי
את לא פה רק כי היית פה
כואב לי לדעת את זה
אני מלקט בצד האחר
של אותו היער בו נפגשנו

כעס
סיטואציה כזאת עם מנגינה כזאת
זה כל מה צריך בשביל להגליד
זה כבר עושה את שלו
אתה לא! זה אתה שלא

הרהור
מפל השקרים לא חדל מליפול
הצמחים עדיין צומחים
הצמים לפעמים מהרהרים
על האדמה הזו דרכו רבים

תחושתי
הרבה מחשבות חצו את הרחוב
חלקן נכנסו לחנות המזכרות
שלחתי לך גלויה מגלגול קודם
אם את זוכרת

הרהור
חץ יחצה את הדרך
המוטלת למרגלות
הר המשאלות שבליבך

תחושתי
פירות רוחך טרם הבשילו
לנגיסת האדם האחרון.
הגן הזה מספיק גדול בשביל הראויים לו
ולי זה מספיק בשביל רגע של שקט

בדידות
קרינה קורנת ממידע
קוראת לך לים
עם פנס ויד אמיצה

זכרונות
לעצור לחפור לא יספיק
כשתהיה בריא לא תסמיק
לא סתם הציפורים חגות
מעל מי הים המארחים את החכות

הרהור
ולשמחתו ישנם ימים
ששווים יותר ממחירם
ממש כמו פרחים

ביקורת
נוהג בכביש המנהגים הזה כבר שנים
ואם עוצר אז לא בצד
אני פה לבד
באמצע הכביש

ביקורת
לפני כמה ימים היינו ילדים
היינו הולכים ומבררים
דברים חשובים
היום מוזרים

הרהור
לב הכסף שלך
כוסף אל העשוי ממנו
אל תתנגד
אל תתגנדר

חרטה
אני מצטער.
אני מצטער על הדרך ועל הזמן
על האהבה ועל היעדרה
על השנים והימים

מצב
לא התעוררתי בזמן
לא ראיתי פרידות עם דמעות
רק רצונות מפוזרים
על רצפת כף המאזניים

מצב
על מה אכתוב?
"בטח שלא את זה"
הוצאתי בלי רשות את היומן שלך
עד לא מזמן הוא לא היה שלך

בדידות
כי אלו המילים
בהן אני אשתוק
ואלו הן המנגינות שלי
ורק לי הן עונות

ייסורים
מסך אחר, דבר אחר, קליפה גדולה עבה,
מסתירה מסווה- מגינה על הטוב והרע.
לשני היצרים... כן! גם להם מגיע!
ואז הבלבול מגיע!

מצב
בשבילך התריסים הם הדלת
הרעיון לחכות לזריחה שוקע בתוכך
ונטבע על המטבע שאיפשר לך
לקנות את המנהג המגונה הזה

מצב
הגעגועים שלכם
מאפשרים להם
לשמוע אתכם
מדברים עליהם

כאב
כאב
זו ההרגשה

כאב
הדמעות גומעות ממני
את הדרכים שלא עברתי
את הצוף בפרחים שלא הנחתי

מצב
למרות שאתה לא גר כאן
זה מקנה לך נקודות זכות
בכל זאת הולך וחוזר
יש לאן לחזור הלוך ושוב

מצב
פניך- לאן הן מביטות?
לשמים?
נשמתך ראתה יופי
ורוצה לחזור למים

כאב
חלמתי חלום
וחשבתי שאין מספיקין בידו
ואת סופרת את הימים
ושוכחת את השנים

הרהור
הערת אותי מחלום
הייתי יחף
דואג ובוכה
ביקשת את המפתח

ביקורת
שתי אכזבות
אלף שעות של בהייה
לא מצדיקות את המחיר המופקע
או את ההיענות לבקשה הזאת
להנאה הזאת

ייסורים
ציפיותיך- לאן הן?
מחשבותיך נודדות מעיר לעיר
יורד גשם בחוץ
אומרים שהתחיל מבפנים

חרטה
לא מאמין בזה יותר
כל המלחמות הן על חלומות
שנחלמו או ילחמו

אינטרוספקטיבי
לעמוד כאן
כשממברנת הדממה
שומרת עליי
מפני כל מה שהיא לא

הרהור
ככלי אני מרגיש שבור
כאור אני מרגיש שייך
אהבה בעתה ובזמנה
והזמן לא תמיד נראה

מצב
נולדנו לשנות את העולם
ואז הבנו שאנחנו העולם
כשנפגשנו הבנו
שמחשבה אחת לשני אנשים

הרהור
מעיין הבדולח ישקף את הגלים שבי
בעוד אני מפליג איתם
זאת רק שפה
ואתם לא זקוקים למפה

ביקורת
סמוך לחיים
שפתיים מתוחות
כל קצה לכיוון אחר
ושלא תעז לאחר

כאב
סרטים שורטים את עטיפתנו
שלא הורגשה עלינו
לפני כל מה שהוטח כלפינו

זכרונות
עדשת המצלמה תיקח חלק
על דף מלוכלך ייכתבו הדברים
שהיום נראים רחוקים מלהימחק

ביקורת
רגע ייכתש
עד שממנו ייצא
טיפת זיכרון
או רק ניסיון

אכזבה
עד אז את תהיי כאן!
הדמעות והצעקות לא מזיזות לך
עד אז את לא תתחלפי

מצב
תבין,
רק את זה
זה- הכל
תחושות
מבטים

מצב
תחושות
מבטים
קצת מהכל
או בעצם מכלום

תחושתי
מצולם על שביל שחור
גבי אליכם
לבי מאחוריכם
מנסה להתקדם
קצת
מעבר לגבכם

מצב
נעלמת.
אל תגידי לי שמחשבות יכולות להגשים את עצמן
הסוד שלנו עוד ייחקר על ידי בכירי המדענים
אולי רק הזותרים היו יכולים לראות את עצמם

הרהור
ויהיו כל דבריך
על כל קירות ביתך
ותהא האשמה
מקועקעת על הנשמה

כאב
חוזר מ"ללכת"
נשימה עמוקה עד "אין לי מקום"
רק תפתח את דלתות חדרי האירוח
לאורחים מוזרים ויפים

כאב
כאב עמום
אבל לי הוא ברור
כמו השמש
כמו היוהרה המשורבטת

הרהור
לפני שאתה חולם
כל העולם מתרגש
אחרי שאתה מתעורר
אתה מגלה שהעולם הזה
שהרטיט לך את הגוף
הלך לישון

חרטה
ימשיך השיר
שימשיכו להם החיים
אנחנו רק נבכה ונצרח
רק שלא יאונה לך כל כך הרבה רע

הרהור
איפשהו ביער
שיתפתי עם הדובים
את הטריק שלנו
לחמוק מהם

כאב
איפשהו ביער
שיתפתי עם הדובים
את הטריק שלנו
לחמוק מהם

חלום
תאווה לחרדה
כשנזכר בזמן.
דמעות יורדות
במעלית

מצב
חלק ממני מוצע למכירה
חלק מנפשך קונה אותו בתמורה
שמעתי שעני נחשב כמת
אפילו אם הוא עדיין לא הגיע לאמת

מצב
תאוותי נראית כל כך מוכרת
כאילו נכתבה באותן האותיות
של השפה הזרה שלנו

מצב
רק שתדע, רק שתדע
אופן ההכנה לא ישנה את תוכן השקית.

רק שתרגיש, רק שתרגיש
גם אם זה נראה שונה מיגיעות- נגיעות קודמות, אל תאמין!.

זכרונות
את אומרת שעברו כבר אלף שנים
למרות שאת לא נראית אחת שעברה את השלושים
אז למה את מגזימה?
למי נתת את שאר שנותייך?

ביקורת
ישבתי את "ישיבת השבי הזאת שלך"
על ספה מכוערת להפליא
וראיתי אתכם זוללים ריקנות מלאה
רואים סרטים שצוירו

מצב
את חצופה, אבל ממש חצופה
זו כבר שעה שאת מתחצפת אליי
זה היה מופנה אלייך
אבל את בשלך

מצב
כבר עכשיו אני רואה
את שאראה
ההווה הוא לא
הדבר החשוב




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
מה רע בג'ירפות
שמקיימות סקס
פרוע? מה כבר
עדיף? קרנפים?

חצי תימני
ביציאה
פוסט-מודרנית
המודעת לעצמה,
ולסלוגנים
אחרים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 92647. בבמה מאז 25/1/16 14:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתומר לסרי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה