|
האדמה מצמיחה דפים
אל תציירו עליהם עצים
|
תחושת החמצה בטעם זר
גרמה לי לחפש הקלה בקהילה שוממת
מוקפת עצים, מלאה באהבה נושמת
|
דורות ישטפו כאב נוכח
באחד צעיר וחסר מודעות
|
את אומרת לי שאם לא הייתי יודע את האמת
לא הייתי עוזב הכל באמצע
עכשיו אני מסכים איתך
עכשיו אני מסכם אותך
|
מנהרות הרות שקט
אירחו את האור
|
על גג הארץ
אל מול התוהו
חשבתי על האינסוף
ועל הקלות שבה המילים שלי מרחפות פה
|
ואיך הילדות מעצימה את הכל
בעיקר את הטוב
את העיניים
את החיוך המפורסם
|
פרימטיות פורצת דרך
גרמה לך להרגיש את עצמך
|
ברקע הקרע בינינו
ונכון לעכשיו גן עדן איננו
|
הסמלים נפרדו
אולי הם עוד יפגשו
אולי אנחנו עוד נחזור
|
הכרנו לראשונה בגן עדן
מאז יצא לנו לשכוח את עצמנו
ולהכיר שוב לראשונה בכדור הארץ
|
הכרנו לראשונה בגן עדן
מאז יצא לנו לשכוח את עצמנו
ולהכיר שוב לראשונה בכדור הארץ
|
מבט בגיזרת העננים
הפשיט מעלייך מחשבות של נצח
והכריח אותך לתפור בגדי הוד ותפארת
ביום הגשום ביותר בעונה
|
ואם הזמן עומד להיגמר
בבקשה תגרום לו לשבת על אדן חלוני
ולהזכיר לי
שאתה תמיד מחכה לי
|
הכתיבה מיישרת את קו האופק
השקר נחשף עם בוא השעמום
וזה די כואב
|
הומאז' נקודתי גרם לך להזיל דמעה
האדמה נזכרה מהיכן היא הגיע
|
עשבים שוטים גידרו את הנהר
הירח במקומו הונח
יום אחד אתה תזכה להמשכת אורות
בלי חוזה או הבטחה
שככה זה ישאר
|
וכשהזמן יביט בך
תפנה לו את גבך
אני אעמוד שם
ממש מולך
|
במכנס דהוי ולא מהליכות
כתבתי לה שאני צריך אותה
ושככה אי אפשר להיות
בטח שלא לפרוח
|
אמרתי לך שנעבור את זה
לפני שזה יגיע
ואת ידעת
שאני שוב פעם חולם
|
לא אייעץ לכם יותר
לא אהיה "עוד אפשרות" עבורכם
לא תהיה עוד הזדמנות עבורכם
לא משנה כמה אתפתה
|
את לא פה רק כי היית פה
כואב לי לדעת את זה
אני מלקט בצד האחר
של אותו היער בו נפגשנו
|
ימי הזוהר מאירים את הדרך חזרה
ההתלבטות היחידה נכחדה
|
החזרות לפני המופע אף פעם לא התקיימו באופן בו רצית
כל כך פחדת שאחרי הכול זה ירגיש כאילו אף פעם לא היית
|
לחקור רחוק
שנים מבלי להתקרב
לחפש חבר
להתאכזב ולהירדם
|
וזה רק אתה
וזה כל כך נכון
|
בזכותך הכרתי שיר חדש
גם כתבתי על הרגש הישן
זה כאילו שהוא אף פעם
לא שכח איך לחיות בתוך תוכי
|
וכשהכל נראה אותו הדבר
ואתה שוב שוקע בעבר
אבוא כל הדרך להציל אותך
|
לחזור להווה.
סירה מעץ
אני יושב בקצה
החיים הם מה שהם
|
וכשחיי הלילה גוססים לפנות בוקר
תחזיק לי את היד
אני אעשה הכל כדי שזה לא יגמר
|
תכתבי על עלי הכותרת של החמניה
הם כבר לא שלה
|
וכשהזמן לא מחכה
והים לא מנקה
את היום הסוער הזה
אני נשאר לכתוב לך
|
ישבתי בחדר אחרי מסע עם העדר
יצא לי לחשוב על למה נכנסת לי ללב
מצאתי תשובה באותיות
בפחד בפשוט להיות
|
הגג מעלינו
את מביטה דרכו
בירח קפוא
אני יודע שאת שם
לא איתי עכשיו
|
חוקר את היקום שלי
אין אף אחד בצד שלי מלבדי
נהרות זורמים בעורקים
אני ואת מבינים אחד את השני
|
היצירה התנגנה
הנפש סערה
היוצר לא נכח
|
כוכבי הלכת עמדו מלכת
המחשבות על האינסוף כבו
אבל לא לפני שהן טוו בי תקווה
|
וכשלא נדע לאן
ונרגיש כמו מכתב ללא נמען
צמרות העצים ייפרקו את אור השמש מעצמן
ויטעינו אותנו בו
|
אל מול עיניי
חיבקת את עמוד השגרה
והוארת בהארה גנוזה
שלוותה באהבה עזה
|
ההיסטוריה חוזרת
השיעור ממשיך
המשחק הזה מוציא את הנפש
לקידמת הבמה
לצעוק עתיד מוזר
|
וכשהמנגינה הסתיימה
ולא הייתה מוכנה להתחיל שוב
כתבתי לך שאת הזיכרון
שאני הכי מפחד לאבד
כתבתי לך את הדברים
שמחקתי בעבר
|
הסרט האחרון
מאחורי המסך הראשון
והזמן הזה שלא עוזב
זה לא עוזב
|
אם המילים יקימו אותנו מהכיסא
יהיה שווה לכתוב אותן
|
אם המילים יקימו אותנו מהכיסא
יהיה שווה לכתוב אותן
|
הסוף על הפרק
הסדרה עדיין מתנגנת
העונה הבאה תהיה פחות קרה
|
נפשנו ליד הנשמה
היא הביטה בנו מהצד
|
קץ החלומות הוא תחילת המציאות
המבוך אליו נקלענו הוא סוף השאננות
הדור הנוכחי העניק לי מספיק סיבות להתנבא
ולך מספיק סיבות להאמין
|
המתכת הקרה לא מתעכלת
בבטן הכותנה
ההשראה נשארה ערה
שכנעה את הדיו להשלים עם הנוצה
|
לא אבטיח לך דבר
ולא אקיים את היפוכו
לא אביט בך מתוך העלטה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
קשה יש רק בלחם,
כבד יש רק
בלאפה, צדק זה
רק שם של כוכב,
אמור זה שם של
דוב נמלים, נוח
זה שם של איש עם
תיבה, אמינות זה
שם של קרן
בנקאית, אחריות
יש רק
לספיידרמן, רעות
זה שם של כוסית
וכיסוי תחת זה
הדבר הטוב ביותר
שיכול להיות לך
כי זין זה משהו
שמקבלים הרבה,
אבל רק
מבחורים...
עובדות חייו של
אדם מגיל 18 עד
21 |
|
