|
 301028039
My tears washed so gently her tender face-
So pale as the snow on the bitter ground.
Oh, angel of sunset, stolen of god's grace.
Lying so ghastly on her bed of thorns.
|
Fear not from the graves, which your eyes see
They hast been already dug (to thee) before milleniums
Awaiting the voluptuousness to wither. Slowly...
Like the flowers and their odors decaying in crematoriums.
|
עוד דמעה גרמה לשגעון
כאדם שפוי בתוך עיניים מוכות עיוורון,
הכספת הרגשית נסגרה מעצמה,
בלילה ההוא בו נזלה עוד...
דמעה.
|
פרח בכף היד החל לנבול
לא עוד הוא ימשיך לסבול,
כי דמעת הירח ממעל צנחה
כשאהובת ליבי, לצערי, עזבה.
|
דמעת הירח שוב התנפצה לה
על זגוגית חדרי הקר.
יונה שהתעופפה לה כבר לא בשרה
על בוא השלום היקר.
...ונוצתה נחתה על כרי הריק...
|
ערפל התפזר ונצבע בוורוד
כמו חלום הייתי איתך.
מחובקים כמו שני נרות
נובלים אחד לתוך השני כדי
לפרוח מחדש, ביחד מתוך תשוקה
לברוח לתמיד, מעולם של אכזבה
אני ואת ביחד, סוף סוף, לבסוף.
|
רואה אני את אותה אחת שחשבתי שאוהבת,
סובל אני מאחת שאומרת שאוהבת,
ומתגעגע לאחת שבאמת אוהבת...
|
ואני רציתי לגדול...
וראיתי את שלך גודל
ודמיינתי בנות
כשנגעת בי....
חלמתי רחוק
כשחדרת לתוכי
|
שתיקה נשמע לפתע! רעד חלף בגן העדין,
דמעה הפכה לנהר שהפך לדמעה שהצטרפה לעוד אחת
ואני כמעולם לא הייתי.
סם עובר בתוך ורידיו של הליצן האבל,
צחוקו הוסתר מבעד לצביעות. טירוף...
|
רק רוצה לדעת אם הלב כנה
רק רוצה להרגיש בטוח
רק רוצה לדעת אם הפעם זה שונה
כך שאוכל לתת לך את מפתח הלב
ולא לפחד שהוא ישאר פתוח.
|
פיית הלילה שוב חייכה חיוך קטן
זו איננה אני אלא ברברית
שאוהבת אך מפחדת מהצל
לא של אלוהים אלא של השטן
לא האמיתי אלא הריקני
זה שמאיים תמיד לכלות אותי.
|
רק שתדעי ש...
הכאב תמיד יעבור
הוא יחזור אבל תמיד יעבור.
הסבל תמיד יחלוף
הוא לא נצחי כמו יופיו של הנוף.
היגון הוא לא קודר,
כמו הסבל והכאב הוא תמיד עובר.
|
רק שתדעי ש...
באמת התכוונתי למה שאמרתי
באמת אהבתי כשאמרתי
באמת רציתי לתת לך סיכוי
והראתי לך את הרגש החבוי.
|
תמיד בנאומי נצחון וזכייה מקפידים להגיד: תודה להוריי על
שהביאוני עד כה.
אז הנה אבא, הנה התודה שלך...במכתב שאני בספק אם אי פעם תקרא,
אבל מה שבטוח כולם יקראו.
מי יודע אולי אפילו המאהבת החדשה שלך תקרא ותבין את מרבית
השקרים שלך...כמוני.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לא, "השיניים
התותבות" זה לא
שם של סיפור.
זקן הבמה החדשה |
|
