[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תומר קרוצ'י
פ ז כ י ת,
ה ר א י ת י ך מ ו ל ע י נ י י ה כ מ ה ו ת,
ו ת מ ה ת י ל מ ר א ה ה ל י מ ו ן ה ס ח ו ט,
ו ה ו א - י ב ש ע ד ה י ס ו ד.
ה א ש כ ו ל י ת ג ם ק מ ל ה ל א מ כ ב ר,
א ז ל ה ה ח ס ה . . .


אל היצירות בבמה האהובות על תומר קרוצ'יאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי תומר קרוצ'י
מנקה כרגע את תיקיית הסיפורים הבלתי-גמורים...

צפו פגיעה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לענוד את העניבה האהובה עליך סתם כי בא לך. לפגוש במעלית את
השכן שמספר לך שאתמול אשתו ילדה. להיכנס לאוטו ולשמוע ברדיו את
השיר שאתה מזמזם כבר יומיים.

זוגיות
יומיים וחצי מאז המשפט המטומטם הזה בטלפון, מאז זיון השכל
הסיזיפי ההוא, שאין בו שום תועלת או מטרה, מלבד לטשטש את המשפט
הזה שאני בחיים לא אגיד לבחורה, כי לזיין אותה באחוריים אני
אולי מסוגל, אבל לשקר לה אין לי לב.

חוסר אונים
יש לי דברים הרבה יותר טובים לעשות בארבע ארבעים וארבע לפנות
בוקר, לישון למשל. וזה סתם משהו ששלפתי עכשיו מהשרוול.

הנסיעה לראשון זה לא סיפור בשעה כזאת, אבל עדיין אני מרגיש את
העיר הגדולה כאילו מביטה בי מאחור ולוחשת "תייצג אותנו בכבוד
שם, תראה לה מה זה, מחר זה הבוקר של שארית חייה..." כך או כך
לפני כן חייב לבוא הלילה האחרון בשלב זה של חייה, והוא, כפי
הנראה, יהיה בראשון

להכנס, להתיישב על הבאר, להזמין חצי ליטר של בירה מהחבית,
לבהות בחלל הריק, ולקוות לטוב ביותר. במקרה הרע הוא ישתה בירה
אחת, יתבאס וילך, במקרה הטוב, טוב, במקרה הטוב, זה כבר לא משנה
כל עוד זה טוב.

סיפרתי ליובל על הדרך הטראגית שבה היצורים החביבים מסיימים את
חייהם. שלא כמו דגים, עופות פרות ודומיהם שחבטה בראש, להב חד
או זרם חשמלי מסיימים מבחינתם את הסיפור, הלובסטרים המסכנים
נזרקים כפי שהם אל תוך סיר של מים רותחים ונופחים את נשמתם
בצרחות אימים.

גן עדן
פתאום הבנתי מהו אולי אותו גן עדן עליו כולנו חולמים. זוהי
ההזדמנות לחיות את חייך כפי שהיית צריך, ללא אותם טעויות
ומחדלים שמכרסמים בך כל הזמן, וגורמים לך רק לבכות את העבר
במקום להתמקד בעתיד.

ייסורים
גם היצור הנאלח והמטונף ביותר כרגע בעולם לא רכן באותה שניה על
אסלה באכסניה מעופשת כשהוא קודח מחום, בוהה במים העכורים
שבמרכזה בחוסר אונים ומקלל את כל מי שאפשר, ובעיקר את גורלו
המר.

תמיד תשמעו על איזה זקן ערירי שמת בודד ואף אחד לא ידע מזה,
ורק הריח שעלה מהדירה שלו הסגיר את מותו. אף פעם לא תשמעו על
מישהי שמתה בודדה ומאושרת; מי שמת בודד ומאושר גם לא רוצה
שתשמעו על זה, לא כשזה קורה, ובטח לא חודשיים אחרי זה.

זכרונות
פעם, וזה לא היה מזמן, חנות התקליטים היוותה בעיני מקום שלעולם
לא הייתי יוצא ממנו בלב שלם, למרות ששקית עם דיסק או שניים
הייתה גם הייתה בידי. בירושלים של אמצע שנות התשעים חנויות
התקליטים הקטנות היו כל אחת כמו מקדש עבורי.

ארצישראל
אבל יבוא יום, ואולי היום הזה כבר בא, ומישהו יבוא ויספר לך
שיום אחד הוא מצא את עצמו בכפר סבא, מת מרעב, ואי שם ליד איזה
כספומט או סופר הוא אכל את החומוס הכי טוב שהוא אכל בחיים שלו!

פיטר עמד בהצטלבות של ברודווי ורח' ארבעים ושתיים, בלב הטיימס
סקוור, והמתין. חבר טוב שלו אמר לו פעם שכל אדם, לא משנה מהיכן
הוא בעולם, יתקל בסופו של דבר במישהו שהוא מכיר, אם יעמוד במשך
ארבעים וחמש דקות בלב הטיימס סקוור במנהטן.




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
קרה לכם פעם
שהתעוררתם בבוקר
וגיליתם שישן
אצלכם חבר שעיר
ומכוער שנראה
כמו סנאי וחורק
בשיניים?
לי קרה, ואני לא
ממליץ.

סמיילי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 7128. בבמה מאז 21/10/01 19:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתומר קרוצ'י
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה