|
down4life suicide-freestyle
 
אני לא יודע עדיין איך להגדיר את עצמי, יש בי מהכל.
אני שומע צלילים שסוחפים אותי הלאה לתוך תמונה
מציאותית, אבל הרגש נותן לי את הטונים והכל
מתעוות...
זה כיף בסופו של דבר כי אתה באמת מרגיש.
אמא ואבא אמרו לי שאני צריך לכתוב, אז אני מנסה
להביע את מה שאני מרגיש בצורה הכי טובה, כדי שתוכלו
להיכנס לי לתוך הראש ולהבין אותי. אולי גם להזדהות,
אחרי הכל כולנו באותה הסירה...
אותה מדינה שכולנו אוהבים אבל לפעמים היא כל כך
מכאיבה לנו,
אני מקווה שתכתבו לי על כל מה שבא לכם, תרדו לי על
הנשמה ותגידו לי כמה אני מגוכך,
ובלי שום קשר,
תמיד תהיו מי שאתם,
תמיד תגידו מה שאתם חושבים,
ותתפוצצו על העולם.
הרבה אהבה לכולם,
תומר ענבר.
נושם מהחמצן שנובע מניחוח עורך,
מנסה לגלות את דרכי לליבך,
ללא אפשרות לברוח מטעויותיי,
מהחלום שמוטבע בכאב על חיי
|
אלוהים ידע שכבר ויתרתי,
שכבר הפסקתי להאמין,
אולי בגלל שדיממתי,
ואת פניי אני מרכין,
|
ישנה שנאה שנולדת מתוך בני אדם,
כשהיא כבר לא אנושית, היא פורצת החוצה,
מסרטנת את העולם...
|
מה שיהיה, זה לא יזיז אותנו, זה רק מקרב ת'קנה,
ישר לתוך אימפריה שמתבוססת בדמה,
עכשיו אתה רוצה לבכות, אז בוא תגיד לי על מה?
כי כל דמעה שיורדת לי יש לה סיבה,
|
מושתקת, אך נוגעת בי,
זועקת מתוכי,
מתחננת להתפרץ החוצה,
|
מילה אחת הופכת למשפט שלם
באותה מהירות שנקטע לו עולם פועם
שקופץ ובועט מתוך נשמה צוחקת
שבמציאות של היום תוך שנייה נמחקת
|
|
|
מילן קונדרה!
פרובוקטורית. |
|
