|
הוא היה אדם תמים ולא חכם במיוחד כך שמעולם לא ידע הצלחה מה
היא. למרות שבגדיו היו קרועים ומטונפים וגם לו חסר היה כסף,
רכוש או משפחה, הוא היה מעט שונה מדומיו. ההבדל בין צדוק
להומלסים אחרים נמצא בהזדמנות המשונה שנפלה בחיקו. זו לא הייתה
סתם הזדמנות.
|
הייתה תקופה שבה היית נסיך והייתה לך נסיכה וכשהגיע הזמן למלוך
נשארת גם ילד. והילד גדל לדרקון בשניות וחטף את הנסיכה כמעט
מיד. הוא כלא אותה רחוק, רחוק ממך, רחוק כל כך עד שחשבת שלא
תגיע אליה עוד לעולם. היא במגדל גבוה עכשיו, מאד קרובה לשמיים
ומאד רחוקה.
|
תתקשרו למשטרה כבר!" הפעם הצרחה לוותה בבכי מקורי משלי. נדלק
הפתיל. זינקתי על האפס והוא זינק עליי בחזרה. ההתנגשות ביני
לבינו דמתה לחיבוק. זה היה האחרון שקיבל. הסכין שלו ננעצה בין
צלעותיו, מיד לאחר מכן היא נשלפה וחזרה אל צווארו, נשלפה וחזרה
אל לחיו, נשלפה שו
|
היום היה היום שאבנר פחד שיגיע. כבר שנים. לא משנה כמה יום
הולדתה השלושים של עלמה התקרב, הוא מעולם לא הצליח להיערך
לקראתו, לא נפשית ולא פיזית.
|
לילה טוב לכרית האגודל המקלידה את ההודעות שאת שולחת לי.
זו שמחוברת לכף היד שאני תאב לאחוז ולמשוך.
|
כל טיפה שווה.
כל דמעה,
כל טיפת זיעה,
כל טיפת דם.
|
הלילה חשוך, הירח כבר לא זוהר.
מה שלא היה ברור, גם לא יתבהר.
נשען לעצמי על קיר קר, עייפו הכוחות.
ורק דבר אחד נשאר לי בין הקירות.
|
עינינו נפולות,
למרות האהבה
האחד לשנייה,
ואין אהבה
בינינו,
למרות שהייתה,
למרות שרוצים בה,
למרות שישנה.
|
אני מביט בך ונדבק,
גם עיני נעשות בוערות.
|
כמעט מותש מחיים מלאי ציפיות,
כמעט נחנק מחיים מלאי שאיפות
|
הקלפים שלך פרוסים על שולחן משחק קטן והלבד הפרוס ירוק מקנאה
או אדום מתשוקה. המצח שלי נוטף זיעה כמו שהשפה התחתונה שלך
רועדת.
|
|
|
וואו, כמה נשים
ערומות יש פה. |
|
