"המתגדרים בבקעת הריאליזם כביכול, סופם לשקוע בה עד
צוואר. ומה שחמור מכך בעיני - על ברכיהם מתחנך דור
קונפורמיסטי, נטול יצרי העפלה ובז לפסגות, דור הרואה
לקרוב בלבד, ואץ ללכוד רק מה שהוא בהישג יד.
הריאליסטים והפראגמטיסטים הללו נוטים לשכוח כי עצם
החתירה אל הנראה לעיתים כבלתי אפשרי, היא שמעלה את
האדם למדרגה הראויה לתואר זה, ואף עושה את הנראה
כבלתי אפשרי - לאפשרי."
- יגאל אלון, "כלים שלובים"
"נוער, שמע!
מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו.
וכפות המאזניים עולות ויורדות, יורדות ועולות.
על הכף האחת-שואת ישראל, תקומת ישראל ומלחמות ישראל.
ועל הכף השנייה: תככי מסחר ופוליטיקה,
והתככים- משקלם כבד מאוד.
נוער, זכור:
בבוא השעה, השלך עצמך על כף המאזניים.
השלך עצמך בכוח ובאומץ!
זה יכריע, המאזן ישתנה!
נוער, שמע! "
- יצחק שדה
