[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על תומס לויאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי תומס לויאל היוצרים המעריכים את תומס לוי
סיפורים קטנים מכל השנים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא פשוט מדהימה ובשבועיים שאנחנו יוצאים הורדתי שלושה קילו
מרוב אושר.
אני אוכל פחות ישן פחות מחייך הרבה יותר ואפילו התחלתי להתאמן.
בעבודה הבוס ישר עלה על זה שיש לי משהי חדשה ואפילו הזמין
אותנו אליו הביתה לארוחה עם אשתו, הוא פשוט חייב לפגוש את הפלא
שהפך או

הפסקתי להתאמן לפחות בשבוע האחרון, אני מאחר כמעט כל יום
לעבודה וכבר התחלתי לקבל מבטים עוינים מהבוס, היום הוא אפילו
הזמין אותי לשיחת הבהרה שהפכה לשיחת עידוד אצלו במשרד. זה לא
ממש עזר לי.

סוריאליזם
שלום קרואים לי שלומי ואני בן 37 ועדיין בתול.
זה קצת יותר נפוץ ממה שאתה חושב בוא ננסה ביחד לאתר את שורש
הבעיה, למה אתה בעצם לא מצליח ליצור קשר אינטימי עם נשים ענתה
המנחה ברדיו והוסיפה למרות שגיל 37 זה אפילו מאד חריג

התבגרות
אתמול, בדרך מהמשרד, תקוע בעוד פקק שלא נגמר, הפעלתי את המזגן
והגברתי את הווליום של הרדיו, ואחרי בערך חמש דקות של זחילה
בנתיבי איילון - זה הכה בי. הביטוח הלאומי - עוד לא ניסיתי
לנקנק את הביטוח הלאומי.

זה האחרון להיום נפרסם עוד כמה בעוד שבועיים

בשעה 8 בערך נשמעה דפיקה בדלת. בעלה של אביגייל ,דויד,היה עסוק
בחדר העבודה.יום הולדתו ה9 של יונתן,בנם המשותף התקרב ודויד
הבטיח לו טיסן, הוא כבר סיים להרכיב את מוטת הכנפיים ששמע את
הדפיקה.הוא ידע שזו אשתו אבל העדיף לחכות שמישהו אחר יפתח לה
את הדלת.

ג'יי: למה אתה תמיד מאחר?
תומר: תראה אני לא תמיד מאחר...
ג'יי: אפילו שמעתי שאיחרת לחתונה שלך
תומר: לא איחרתי ג'יי ברחתי

כבר שנתיים אני רס"ר מטבח ועכשיו יומיים לפני פסח אני מקלל כל
רגע. אני מעביר עשרים שעות ביום על הרגליים מטהר ומכשיר כלים
לפסח ואני לא עד כדי כך מאמין באלוהים. אני חושב שהסתדרתי לא
רע בחיים, יש לי הכנסה סבירה ועבודה קבועה ונשארו לי רק עוד
עשרים שנה לפנסיה

אף פעם לא היה לי קשר רציני, תמיד אלו שנגעו לי שם למטה בבטן
הצליחו להוציא לי את כל משפטי הקסם מהראש.

פואנטה
הייתי כבר דולפין ופעם מצאו אותי ערום לגמרי בשלוש לפנות בוקר
ליד המזח בנמל יפו, טיפסתי על הקילמנג'רו ואפילו ניצלתי את
הדרכון הזר שלי לבקר בטהרן.

יעל מיד הריחה את האלכוהול, חייכה וליטפה את תום בראשו, היא
שמחה לראות שהוא כבר הבין שאת תום של העבודה היא קצת פחות
אוהבת ושהוא לומד להפריד ביניהם. תום שמח שהיא מרוצה וחייך
חזרה.

סופני
אני שוכב בבית החולים. עברו כבר 83 ימים. הדוקטור קצת הגזים,
ואני אמות קצת לפני היום ה-90, בלי שהספקתי להיות כוכב רוק או
סופר מצליח. בסך הכל גרמתי כאב לב לכמה אנשים.

אני משתוללת לי בנחל עם תומר ואז הכל נגמר, הגיע הצהריים והוא
צריך לחזור למרכז, בדרך חזרה לקיבוץ אנחנו רוב הזמן שותקים אבל
אני יכולה להרגיש שהוא עצבני, אולי כי לא שכבנו, אני שואלת אבל
לא מקבלת תשובה כנה

יש לקרוא את הסיפור בעיון רב בזמן נהיגה בכביש מהיר

השכנים מהקומה השנייה זוג הומוסקסואלים החליטו ללכת מכות ואצל
הזוג הזה אין בי'ץ ובו'ץ, שנהם נראים ומתנהגים כמו פילים,
דברים התעופפו באוויר ולא רק מנורות או כדי חרס קטנים יותר
רהיטי עץ שיש וחתיכות של קיר, כל הבניין רעד.

איתי חזר הביתה לדירת שני החדרים הקטנה שהוא וליטל חלקו בחצי
השנה האחרונה במרכז תל אביב ונכנס להתקלח. הוא יצא מחויך
כהרגלו למטבח, סידר את הכלים היפים שהם קנו יחד בשוק הפשפשים
לאירועים מיוחדים, חלץ בקבוק יין והתיישב עם הרגשה חמימה בבטן.

רק שלא יהיה כמוני
אתמול במזל טוב נולד לי בן ,יפייפה, במשקל 3.200 בלונדיני פשוט
מדהים אפילו הבכי שלו מקסים הוא מזכיר לי נורא את אמא שלו, רק
שלא יהיה כמוני.
אחרי שההורים ביקרו אותנו בבית החולים וישבו איתנו יום שלם
ואחרי שכל קרובי המשפחה והחברים שהגיעו לבר

היפרדות
זה לא שאני כועס עליה אני יותר מרחם עליה, פעם שכעסתי עליה לא
הייתי מסוגל לחשוב על אחרות ,היום אני אשן בסלון ומחר אני אקום
מקודם ואסתלק לפני שהיא מתעוררת שלא תהרוס לי את הבוקר עם
הדכאון הזה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
רק פורנו יש לי על ההארד דיסק, מכל הסוגים הצבעים והמינים, קשה
נורא לשלוט בזה מאז שיש לי אינטרנט בכבלים. זה כבר אובססיה,
אני מוצא את עצמי מחכה שכולם ילכו לישון ומקליק כאחוז אמוק את
כל האתרים שאני כבר מכיר ומוריד סרטים יום אחרי יום במהירות
ויעילות מדהימה.




הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.




הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 21471. בבמה מאז 27/3/03 3:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתומס לוי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה