|
כאן בחוף, החיים
כמו תווים מתנגנים
בימים זיכרונות הוא
משמיע.
בלילות הוא סוגר
שעריו לזרים
|
זה הכל התחיל כשהתאהבתי, באותה נערה
ומאז מהלך בערים עתיקות
רחובות ללא מוצא.
בתוכי אני חוזר, אל רגעים יפים יותר
|
|
|
נכון יש את
החלון בצד שאומר
לי שלום? מאוד
נחמד מצידו.
ותמיד רציתי
להגיד לו שלום
בחזרה, אבל אני
לא יודע איך. |
|
