|
כאן בחוף, החיים
כמו תווים מתנגנים
בימים זיכרונות הוא
משמיע.
בלילות הוא סוגר
שעריו לזרים
|
זה הכל התחיל כשהתאהבתי, באותה נערה
ומאז מהלך בערים עתיקות
רחובות ללא מוצא.
בתוכי אני חוזר, אל רגעים יפים יותר
|
|
|
from all the
things
i could say on
this stage,
and
from all the
colores
that now play
in my head - i
can only say :
read!
|
|
