|
כאן בחוף, החיים
כמו תווים מתנגנים
בימים זיכרונות הוא
משמיע.
בלילות הוא סוגר
שעריו לזרים
|
זה הכל התחיל כשהתאהבתי, באותה נערה
ומאז מהלך בערים עתיקות
רחובות ללא מוצא.
בתוכי אני חוזר, אל רגעים יפים יותר
|
|
|
ראיתי שתי פרחות
שישבו
באוטובוס.
אחת עשתה קולות
"וויאו, וויאו"
של ניידת
משטרה.
השניה אמרה:
"די, תפסיקי
לשיר!" |
|
