|
ועצמת עיניים אל מול היפעה
כתינוק שאור השמש סנוורה
|
מעל נחל עז של שקט, עוד עמד החזיק ברוח
זה החבל, הנובל
|
בליל חורף גשום,
חשקתי בו כלהבה
|
בליל חורף גשום,
חשקתי בו כלהבה
|
וראיתי כאב שבכה בנפשו
ובאופק הים ריח טחב.
|
|
|
כל העסק של
יצירת סלוגנים,
נראה לי קצת
מסוכן, אבל אז
נזכרתי שאתם לא
יודעים איפה אני
גר
אני, מתרווח על
הכיסא שלי |
|
