|
ועצמת עיניים אל מול היפעה
כתינוק שאור השמש סנוורה
|
מעל נחל עז של שקט, עוד עמד החזיק ברוח
זה החבל, הנובל
|
בליל חורף גשום,
חשקתי בו כלהבה
|
בליל חורף גשום,
חשקתי בו כלהבה
|
וראיתי כאב שבכה בנפשו
ובאופק הים ריח טחב.
|
|
|
שמתם לב
ששבלולים תמיד
הולכים לאנשהו?
איזה חייה
היפראקטיבית
אודיסאוס מורד
במוסכמות |
|
