[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי תום גרינפילד
ילידת 87
מתלבטת
משתנה
מתחרטת
בוהה
מכוערת ויפה
מתקדמת
מאטה
צוברת-נוצרת, קושרת-יוצרת,
זוכרת בוחרת, בוררת בונה
מגדלים של אקראיות
ודרך
מצטברת
מסתברת
מפותלת
ארוכה




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
ועברנו את הגבול, תרתי משמע, יחסית לחבורה של ילדים טובים
מהבועה של הגליל, ונכנסנו אל ארץ הפלאות, המקום שבו הכל עוד
היה אפשרי, והכל היה יתכן, חצי האי השלם ביותר שקיים


לרשימת יצירות השירה החדשות
אספתי את כרטיס האשראי החדש שלי
אני מתבוננת כעת בתאריך התפוגה
ודמעות מזדחלות אל מעלה גרוני

ארספואטיקה
קצת קריר
אבל אוויר
אני לא מרגישה
תעטוף אותי
ו

לילה
שקט
כולם ישנים

דממה
ובחוץ ריק מאדם

אני זוכרת
כשנשמתי
את הרוח והגשם
איך הרגשתי
האמת
הייתה שם בהחלט

באותן רגליים ליפול ובאותן ידיים לאסוף
באותן עיניים לא לצאת לגמרי מהדעת
ובאותן אזניים להשתגע

געגוע
חוסר המיקוד הזה הבלתי אפשרי, האיבוד
של המשהו האחד, הבלבול מרב פיתולים ואפשרויות
הרצונות המוחלפים במשימות
הכל יותר מדי בבת אחת

לא מסוגלת רב הזמן להכל, להכיל, לברור

ובלילה אני מתעוררת לחיים
בוהה בקירות הלבנים
בחוסר אונים

יחסים
השתנית מדי
וזה בסדר כנראה
אבל לא שמתי לב, בחיי
זה כבר לא שתינו

זכרונות
רצים יחפים
כמו משוגעים
רודפים אחרי צלילים
על האספלט החם

כמו כשחוזרים מהים,
וכל הגוף מלא בחול, השיער, הרגליים
ונכנסים למקלחת
ומנסים לשטוף אותו, להיפטר ממנו

אימפרסיוניסטית
ברגע הזה
יש סוג של קסם
בדיוק
האור
הנכון

לעולם לא אתן לך להביט בי כמו שרק תרצה,
לא אתן לך להפשיט אותי במבטך
לא אתן לך להפשיט אותי כלל

הרהור
משאני -
מניחה את כוס הקפה המרוקנת
ומיטיבה את שיערי
עוטפת אותי ההשראה -

זה קצת מפחיד לחשוב שאת
משעממת
תמיד חשבת שיש
לך משהו להגיד

במידה ואינך סובלת מחוסר החלטיות
בהחלטה שלך לעולם יש
ויתור על ההתלבטות

מתיישבת על קצה המיטה ופורשת את כפות ידיי לצידי
או נשארת לעמוד
בולעת את הרוק ומטביעה את החשדות העמוקים
באותו משהו בלתי ברור, בלתי ידוע, כתם מעומעם,

החלטות
כאלה שמתקבלות באומץ רגעי
כזה שמתפשט בך מתוך זגוגיות חלונות המשקיפים אל נוף קצבי מתחלף

אני נוהגת במכונית במחשבה מתמשכת
שהנה מאחורי הסיבוב הבא
ממתין לי מותי בשלווה

לשבת לעתים קרובות, ארבע שעות ברציפות
בתוך קופסא
ולבהות בקיר (בשירותי הסדיר)
מזמן חידוד אמנותי נדיר

ארספואטיקה
רגש מוכר
תוקף אותי
מן השראה
מוציאה מן הדעת

תחת השמים של עולם שיש בו את כל החנויות, כולן
אלה הגדולות והצפויות ואלה הקטנות,
הנדירות, האפלות, הנידחות והנסתרות
חנויות שיש להן לקוחות מסוימים

אני חושבת על סודות.
ועוצמת עיניים.
רוצה לצייר עם צבעים משהו שמבטא את זה
עצב עמוק
תעתועים, בריחות
פרידה

תחושתי
הכל היה צהוב מסביב
השמש הכניסה אותי ללחץ
השמש, התנועה, האלימות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
אני מבוהלת.
מבוהלת מעצמי, מהחיים, מהעבר, מההווה, מהעתיד. מאנשים,
ממכונות, מנחשים. מבוהלת מהאפשרויות, מהבזבוז, מהפספוס,
מהחרטות, מהנשימה שלי, ממחר.

הרהור
אני רוצה לעבור בבתים שמעבר לגדר, לדפוק בדלתות ולהגיד
לדיירים: "תתביישו לכם, תעברו מיד דירה".


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
דרים

כמו בחלום: מעורפל, מעונן, לא שומעים טוב...




רק בגלל שיש לי
תחת אדום
וקוראים לי .I.R
זה לא אומר שאני
בבון!


תרומה לבמה





יוצר מס' 24340. בבמה מאז 4/8/03 10:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתום גרינפילד
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה